64 / 86
של מנהלי תאגידים וארגונים גדולים: כיצד לשמר את הידע בין כותלי הארגון למרות התחלופה של אנשי מקצוע
המחזיקים בידע רב, שאיתו הם עוברים לארגונים אחרים.
בשורות הבאות נתמקד באתגרים, בנסיבות ובמענים לשימור הידע בארגון.
האתגר: מלכודת דבש של ניהול הידע בארגונים
), הרי שהיום
mass production(
אם פעם התוצר העיקרי של הכלכלה העולמית היה ייצור מסיבי של מוצרים
הוא משנה את אופיו לטובת מתן שירותים מונגשים. היכולת לייצר, לנהל ולשנע עדיין רלוונטית, אלא שלצד ניתוח
מבנים ארגוניים היררכיים, הטענת אוניות משא ובקרות פסי הייצור מתווסף העיסוק בניהול, ייצור ושינוע אחר –
זה של ידע.
) דלקיר מאפיין את ניהול
(
Knowledge Management in Theory and Practice
בספרו
הידע כתהליך מובנה, עקיב ושיטתי שבמסגרתו מתאפשרת עבודה מורכבת של לכידה, בנייה, ניהול והעברה של
הידע בארגון. כל זאת כדי לייעל את תהליכי העבודה, להפיק לקחים וללמוד מההצלחות, ולמעשה להקטין את
העלויות הארגוניות. שוב, ההיגיון המוביל המניע את עבודתם של מנהלי ידע בארגונים הוא זה של צבירה, והוא
” (שם).
save it, it may prove useful some time in the future”:
מתמצה במשפט הבא
במציאות עכשווית של ריבוי מידע, נגישותו והניסיון לאחסנו לעד במרתפי הארגון, עולה חשיבותם של מנגנונים
לחיפוש ולארגון מידע שהופכים לכלי משמעותי ועוצמתי הנמצא בידי הפרט בחיי השגרה. אלא שהמרחק
בין שימוש במידע מגוון ולא מסונן, לבין הפקת ידע ממוקד ומותאם, מקורו בתהליך לא פשוט המחייב עבודה
מאומצת.
כשהאתגר של שימור הידע (שהומחש קודם לכן בדוגמה מעולם התעסוקה) לנגד עיניהם, רוב הארגונים בוחרים
להשקיע בבניית מנגנונים טכנולוגיים לניהול ידע בדמות מאגרים מקוונים ואתרי אינטרנט ייעודיים לאחסון
חומרים. כלים אלה מנוהלים בדרך כלל על ידי בעלי תפקיד ייעודיים בארגון (במקרים מסוימים מחלקות שלמות),
מי-נסתר, מרוחק מעיניו של כלל ציבור העובדים. מיקוד יתר
ֶ
ובכך הם הופכים באופן אוטומטי למנגנון ארגוני ס
בהיבטים טכניים של אחסון ותיעוד של מידע על חשבון ההשקעה בבניית תרבות של ניהול הידע בארגון שקופה,
משותפת ונהירה לכול, מבודד את נושא ניהול הידע בארגון והופך אותו לנחלתם של אנשי מקצוע ספורים.
למעשה, הנפגעים העיקריים במצב כזה הם יכולות התחרותיות, הצמיחה והלמידה של הארגון, וכן של חלק ארי
מאנשי מקצוע העובדים בו.
השאלה המרכזית העולה כאן היא אמנם פילוסופית מעט אך רלוונטית מאוד: האם שימוש בכלים טכנולוגיים
בלבד מאפשר לארגונים לדעת באמת את מה שהם יודעים?
הנסיבות: אינפלציה של ידע בתרבות ארגונית מודרנית
בעבר הלא כל כך רחוק, ידע עוד נחשב לדבר אישי ולא כל כך נפוץ, מעין נכס אלטרואיסטי נדיר של
אינטלקטואלים המשתמשים בו למען טובת הכלל והחברה. כיום, המונופול על החזקת הידע מתפוגג, שהרי הידע
זמין הרבה יותר, וקיימות דרכים רבות ומגוונות לרכישתו. מה שמסתמן כיום כמשימה קשה יותר, הוא להפיק
מהידע הזמין (הכתוב והמדובר) את ההיבט הפרקטי ולתרגמו לעשייה ממשית.
), פילוסוף הונגרי, דיבר וכתב רבות על שני סוגי ידע שונים המתקיימים זה לצד
Polanyi, 1958(
מיכאל פולניי
). ההבדל בין השניים נעוץ בכך שבעוד
tacit knowledge(
) וידע סמוי
explicit knowledge(
זה: ידע גלוי
64
עט השדה
2012
ספטמבר