Table of Contents Table of Contents
Next Page  70 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 70 / 86 Previous Page
Page Background

באו יונים והגו עליי אהבה

האם היונים הגו אהבה זו או הילד הגה את האהבה הזאת? על שאלה זו אין לנו תשובה; או כפי שדייק דונלד

ם נמצאת כדי שהילד יוכל

ֵ

וויניקוט: בתחום האשליה היוצרת אין מקום לשאלה כזו; היא אינה נשאלת כלל. הא

לברוא אותה. וכאן, באין אהבה בבית, היונים הוגות שם, כדי שהילד יברא את אהבתן המנחמת.

למחרת הלכתי לבית ספרי כשאני מבקש

רעידת אדמה ומוכן להתפשר על ליקוי חמה

האם הבקשה הבאה בתור, לרעידת אדמה, מבטאה משאלה לביטול הלימודים? ודאי שכן.

אך היא מבטאה אולי גם את הזעם שלא נזעם אחר הסטירה וההשפלה ואת המשאלה התוקפנית והנוקמת.

הבהלה מעוצמת הזעם ממירה את רעידת האדמה בפשרה של ליקוי חמה. אולי ליקוי המאורות הגדולים: מי

שלא מוריד גשמי ברכה בעתם, ומי שמוריד סטירות לחי ומי שלא הוגה על ילדו אהבה.

אך גם בפעם הזאת המציאות "מוכיחה" לילד כי כוח משאלתו במחשבותיו ובמילותיו.

"באתי והנה השמש ניצב בשער ומסביב דממה". שביתה. אין לימודים. אין ילדים. אין מבוגרים. לא נכון?

מש בית הספר. מעין חבר, אשר כמו ילדנו שבשיר, לא היה זוכה לתמיכת קולות

ַ

כן נכון. יש מבוגר-ילד, ש

המבוגרים.

ש במין זמר והחל רוקד עם המטאטא

ָ

מ

ַ

לא מורים ולא חמורים אמר הש

, המבוגר בשנים, ילדי ועליז ממנו. הוא שמח בשביתה. צוחק בחרוזים

ש

ָ

מ

ַ

הש

-מבוגר ודווקא

ילד

ילדנו בשיר הוא

על המורים ומרקד ומזמר עם שותפו לעבודת הניקיון. אילו בורך בכוח ככוחו של הילד היה ודאי רוכב על

המטאטא וממריא אל-על...

בצהריים באתי הביתה ואמרתי זה אני

מביא השביתה

שאלני אבא: וכסף יכול אתה להביא

עניתי שכוחי רק בדברים רוחניים

המפגש הבא בין הילד לאביו אינו אלים כקודמו, לכאורה, אך גם בו אין הורה הפנוי באמת לראות את הילד

ולנסות להבין את עולמו ואת חוויותיו. האב טרוד בשאלות הפרנסה, אינו יודע כיצד או התייאש וויתר על ראיית

) המודעות לצרכים ההתפתחותיים של הילד הייתה נמוכה בהרבה והנורמות של

1942(

בנו וצרכיו. באותם ימים

עוּטוֹת הדדיוּת והידברות.

ְ

יחסים במשפחה ושל המעשה החינוכי היו נוקשות יותר ומ

מול הניסיון הנוסף של הילד לשתף בחוויית כוחו ולבקש גאווה הורית בהישגיו, ניצב האב המלגלג-מתגרה, כפי

שילדים נוהגים: מעין 'חכם בלילה, נראה אותך מביא כסף'. בצר לו, מגייס הילד את כוחו האינטלקטואלי המבשיל

ומגן על מעשיו ועל יכולתו כנכסים רוחניים (אולי קריצת המשורר הבוגר לדו-משמעות של מעשה רוחני בפעולת

"משיב הרוח ומוריד הגשם").

70

עט השדה

2012

ספטמבר