60 / 86
מייצגת הוא עדות חיה להתפתחות המתקיימת בצעדים זהירים ומתוך אחריות ורגישות הדדית, באופן עקיב
ומתרחב במסגרת התכנית. השיר מספר כיצד ניתנה לה אפשרות להתחבר לתהומות נפשיים, לפתח מודעות
עצמית ולשאוף לשינוי עתידה תוך מציאת מקום השתייכות לקהילתה. באחד הביקורים שוחחה הנערה עם
ראש מערכת החינוך שממנה נשרה, וסיפרה לו את סיפור התפתחותה במסגרת הייחודית שהותאמה לצרכיה.
היא סיפרה כיצד “נזרקה“ מבית הספר שבו למדה משום שדרך החשיבה שלה והקושי שלה לקבל את כללי
המסגרת החרדית הפכו אותה ללא ראויה. בנחרצות סיפרה שכיום, לאחר שקיבלה הזדמנות שנייה בחייה, היא
שואפת להיות זו שבעצמה תחנך דורות של בנות אבודות מקהילתה, כדי להעניק להן מה שהוענק לה ולהחזיר
לה את טעם החיים ומקום בטוח לחזור אליו. רצינותה, תבונתה, הישגיה במישורים רוחניים הלכתיים, נכבדותה
ודיבורה הרהוט והנוגע לא הותירו ספק באשר ליחסי ההשפעה שיכולים להתקיים בין אנשי חינוך לתלמידיהם
בכל קהילה וקהילה:
נמצאת באשליה שלי טוב
אולי אעלה חכם באוב
נדמה שלהיות כך כדאי אך זאת לא האמת
מפני שכך נחשב אדם לכמו מת
אין מאין טיפות של חוזק לשאוב
רק אני צריכה לבד על חיי לחשוב
מתלבטת עם עצמי חזק אולי להשתמט
כן או לא זה גורם לי עם עצמי להתעמת
אולי הפתרון הוא לחיות ללא חוב
ולמצוא מישהו אחד ואותו לנצח לאהוב
נוצרים לי סיבוכים אני מתחילה להתלבט
ושום צורה לא מצליחה לשרבט
לגלות את האמת צריך ממש לעבוד
כדי לדעת מה נכון זה כמו בסלע לחצוב
עצוב לי כל כך כי אין מאיפה לקבל משוב
אז כנראה המשפט נכון ש“חוסך דעת חוסך מכאוב“
ככל שהלילה חשוב כך נגלים כוכביו
אגלה כוכבים בשמי חיי
ישנן תקופות בהן הנחל מלא בעודו אכזב
אגלה את המים כשאשיר את שירי
60
עט השדה
2012
ספטמבר