63 / 86
מי שמאמין שישתף: על אתגר שימור הידע בארגון
דניאל קרני
מבוא
מכירים את הפרק של “רחוב סומסום”, שבו אריק מנסה לשכנע את בנץ לחלוק אתו בעוגייה? מובן שבסופו של
הדבר, ולמען חינוך ילדינו, השניים חולקים בה, אבל הדבר קורה רק לאחר ויכוח בין חברים ומסע שכנוע עיקש
של אריק.
דוגמה זו מעולם הילדים היא אמיתית ורלוונטית גם לעולמנו המבוגרים. השאלה המעסיקה אותנו בצמתים
מקצועיים רבים ומלווה אותנו לאורך כל הקריירה, עומדת במרכז אותו פרק של “רחוב סומסום”: למה כל כך
קשה לנו לחלוק ולשתף, אפילו עם הקרובים אלינו ביותר?
כדי לענות חלקית על שאלה זו נצא למסע חיפוש אחר המושג שיתוף בעידננו. מה משמעותו, מה תפקידו ומה
תרומתו לנו, כאנשי מקצוע העובדים בארגון ותורמים לו.
הצטרפו, המסע מתחיל...
רקע
במובנים רבים, העולם היום הופך לשקוף יותר. אנשים מתקשים להסתיר את הדברים שקורים סביבם ואין דבר
הנעלם מעין הציבור: רואים הכול, שומעים הכול ומדברים על הכול. כך לפחות נדמה לנו.
מהפכת האינטרנט וטכנולוגיית הסמארטפון החדשה שנכנסו לחיינו שינו את הפרדיגמות החברתיות הקודמות
כשהגבירו בצורה משמעותית את יכולתם של אנשים וארגונים להיות מחוברים זה לזה: בכל מקום, עם מי שהם
בוחרים ומתי שרק מתחשק להם. החברה האנושית היום מאמינה בצבירה של חברויות ובטיפוח מיומנויות
תקשורתיות לא רק כערך חברתי גבוה, אלא כתנאי הכרחי להצלחה עסקית ולהעברת מידע רלוונטי וממוקד
בזמן אמת. עבור עיגון מיומנות זו ושימורה, ובמיוחד לאור פעילותם של ארגונים במציאות מורכבת ומשתנה
תדיר, ארגונים רבים מוכנים ללכת רחוק ולהשקיע משאבים כספיים אדירים.
פרדוקס של עולם שטוח. עידן העולם החדש מבוסס על עקרון הזרימה ומעבר חופשי: של אנשים (תופעת הגירה
בינלאומית), של סחורות (כלכלה גלובלית) ושל רעיונות וידע (אינטרנט). בעולם כזה הכול הופך לנייד, מיידי ונוטה
להשתנות במהרה. בדומה לאינטרנט, אנחנו חיים בעולם רווי מתח תמידי בין מרחבי החופש האינסופיים והלא-
מוגבלים, לבין הצורך לעצור, להציב גבולות, לבנות חומות ולתת משמעות וסדר לתנועה הכאוטית והמבהילה
הזאת.
אחד הדברים המעטים הקבועים שאינם משתנים ומתחלפים הוא הצורך בפיתוח ידע מקצועי, חדשני ומתמשך.
התנגשות זו שבין דינמיות המעבר של החומרים, לבין הרצון לשימור ההון (אנושי, מידעי וכספי כאחד) ויכולת
הלמידה, מקבלת ביטוי במגמה עכשווית ידועה מעולם התעסוקה וניהול הקריירה: בעלי מקצוע עוזבים את מקום
עבודתם ומחליפים אותו מדי כמה שנים. וכך, לאור שינויי קריירה תכופים, עולה סוגיה המדירה שינה מעיניהם
ניהול ידע ופיתוחו
63
עט השדה
2012
ספטמבר