61 / 86
סיפור הצלחה של מנהלת
אחת המנהלות של בית הספר חרדי שעובר התפתחות מרשימה במסגרת התכנית, ייצגה את הקהילה החרדית
במסגרת הנהלת הבורד של הג‘וינט בניו יורק. כביטוי ליכולת המנהיגות שלה שמאוד התרחבה ולהבנה
המעמיקה שהתפתחה של צורכי הקהילה החרדית, באותו שיח ייצגה המנהלת את הקהילה באופן שהיה
משמעותי מאוד, הן עבור הנציגים הישראלים שהשתתפו בוועדה והן עבור נציגי הקהילה היהודית המקומית
ומנהיגיה המקצועיים.
בייצגה את המציאות המורכבת בפני חברי ועדת הבורד, הצליחה אותה מנהלת לעלות על סדר הדיונים את צורכי
הקהילה החרדית ואת האחריות של מדינת ישראל לכל אזרחיה. לשם כך היה עליה לערער על הקונספט השגור
של: מי הם החרדים, האם נכון לעזור להם כשאינם מקיימים את חובות האזרח הישראלי ואינם משולבים בשוק
העבודה. כדי להבין לעומק סוגיות אלה צריך לשרטט מחדש את גבולות האחריות של מדינת ישראל על אותן
תופעות חברתיות מורכבות. האם אותם בעלי התשובה, שעד לא מזמן היו המשפחות הקלאסיות המטופלות על
ידי גורמי הרווחה, פתאום כבר לא באחריות המדינה? האם השיח הוא: החרדים אינם משתתפים בנטל הלאומי
או החרדים הם אחת מהתת-קבוצות של מדינת ישראל, המורכבת מאוכלוסייה ותיקה התגבשה עוד מימי קום
המדינה וקבוצה גדולה מאוד שהלכה והתווספה אליה במהלך השנים.
כדי להגדיר את הסוגיה באופן שיוכל להוביל להתמודדות ולא רק להאשמות הדדיות, יש צורך להביא בחשבון
את הרכב הקהילה, המורכבת ברובה ממשפחות ברוכות ילדים, הזקוקות להמון תמיכה מגופים מקצועיים,
שילוו את השתלבותן ויפצו על דפוסי הדיספונקציונליות ההורית והמשפחתית. השירותים הללו אינם מפותחים
דיים בקהילה החרדית. יש הרבה מאוד נתינה וחסד, עזרה, תמיכה וערבות הדדית אך אלה אינם מחליפים את
הצרכים המקצועיים. מדינת ישראל לא עושה מספיק כדי להנגיש את השירותים הללו לבני הקהילות החרדיות
באותו אופן שבו שהיא עושה כך לאוכלוסיות המוחלשות מהאוכלוסייה הכללית.
עם זאת, ניכרים שינויים המבשרים על הסכמה, מודעות וחיפוש דרך, באופן התואם את ערכי הקהילה ומאפשר
מענה איכותי ואינטגרטיבי. אפשר לראות יותר ויותר מהלכים גדולים, כמו שירותים פסיכולוגיים חינוכיים
שמעניקים טיפול והדרכה למשפחות, פסיכותרפיה לילדים ולמתבגרים, ילדים וילדות ומתבגרים ומתבגרות,
קבוצות הדרכה להורים, מרכזי תמיכה בתלמידים ואחר הצהריים, ייעוץ למלמדים ולמורים, תארים מקבילים
לתארים אקדמיים, עמותות, גופים ומכונים המספקים שירותי טיפול ותמיכה. התארגנויות קולקטיביות,
אינטגרטיביות, המבשרות שהקהילה צועדת לקראת הבנייה של אורחות חיים איכותיים יותר בתוך הקהילה.
מנהלת בית ספר הצליחה להביא את קולה הייחודי שקירב מאוד את המנהיגות היהודית בעולם להיות קשוב
ורגיש יותר לצורכי הקהילה החרדית.
ולסיום, בנימה אישית, כל איש מקצוע המחויב להיטיב עם זולתו ישכיל לעשות זאת אם יאמין שגם האחר השונה
בהשקפתו ובהתנהלותו דומה לו בכל היסודות המעניקים מזור למצוקות האנושיות המשותפות לכל הבריאות.
רוח ההתאמה לקהילה מאוד מחייבת והמאמצים לכבד את ערכי הקהילה מעניקים לנו יחד עם המנהיגות
המקצועית החרדית זכות הקמה של מענים המשפרים את איכות החיים של ילדי הקהילה ואת איכות עתידם.
61
עט השדה
2012
ספטמבר