36 / 64
36
2009
יולי
עט השדה
נעמי שמואל
היא סופרת,
נעמי שמואל
אנתרופולוגית, ומנחת
קבוצות הורים.
"את אבא אין מאשימים
כפי שאת השמים אין חורשים"
עבודה עם הורים יוצאי אתיופיה
נולדתי לתוך מציאות רב-תרבותית: אימי ז"ל הייתה ניצולת שואה מגרמניה ואבי ז"ל היה אנגלי לא
יהודי. משפחתי נדדה בילדותי בין אנגליה לישראל, ובמשך שנים רבות לא הייתה ברורה לי זהותי ולא
השתייכותי התרבותית. נישאתי לאדם ממוצא אתיופי, אדם הנטוע עמוק במסורת היהודית. במהלך
המסע המשותף שלנו, ההורים, התחלתי להבין שמושגי היסוד שלנו - המגדירים משפחה, הורות,
זוגיות, מחויבות וסמכות הורית - שונים מאוד זה מזה. עם הזמן, בחיפושיי אחר ה"דבק" המחבר
משפחות, מצאתי אותו בפולקלור, במסורת התרבותית המועברת בחיי היום-יום מהורים לילדיהם;
המסורת השוזרת לתוך ילדותם, בדרכים גלויות וסמויות, את זהותם היהודית, את חיבורם לחברה
ולקהילה. תפסתי שעלי למלא את החלל שבתוכי כדי שלילדיי יהיה עוגן בטוח. ואולם, כשהסתכלתי
סביבי במשפחה המורחבת, הרגשתי חרדה גדולה לדור הצברים החדשים, צאצאי העולים, מפני
שהשתייכותם אינה מועברת אליהם בטבעיות, עם חלב האם ושירי הערש, כפי שהועברה להוריהם
בארצות מוצאם. כאן נולדים ילדים לתוך מציאות מעורפלת, רב-תרבותית, ופערים תרבותיים
נפערים ביניהם לבין הוריהם - פערים הפוגעים קשר המשפחתי ובתפקוד ההורים.
משלמדתי לגשר על פערים אלה בתא המשפחתי שלי, רציתי לעזור לעוד משפחות שמצבן דומה.
הוסמכתי להנחות הורים ופניתי לעבוד עם הורים יוצאי אתיופיה.
ציור: משה יהונה, בית הספר הממ"ד "נצח ישראל", קריית מלאכי