34 / 64
34
2009
יולי
עט השדה
ד"ר טליה אתגר
ובגיל ההתבגרות חשיבותם רבה עוד יותר. בני נוער
שגדלו במערכת חברתית שגבולותיה החיצוניים
נוקשים נפגשים בארץ עם החברה הישראלית
הגמישה והמגוונת. במפגש הזה הצעירים העולים
מתקשים לזהות את הגבולות, והדבר מקשה עליהם
לגבש גבולות פנימיים ומחייבם לפתח אמצעי
הישרדות עקיפים ומניפולציות. קשיי המפגש הזה
והיעדר קנה מידה פנימי עלולים לגרור את בני
הנוער האלה להתנהגויות שאינן מקובלות בחברה
הישראלית.
)1992 ,1991(
ונביא עוד מדבריה של מירסקי
בקשר לעולים מברית המועצות לשעבר: "מתוך
דברי התלמידים ומוריהם עולה נושא הגבולות
כגורם מרכזי ביותר בתהליך הסתגלותם של בני
הנוער למסגרות בארץ. היעדר גבולות ברורים
ומובחנים גורם למבוכה ובלבול הן אצל הילדים
והן אצל ההורים. גבולות גמישים דורשים היכרות
עמוקה יותר עם המסגרות, ובהיעדר נסיון זה יש
לבני הנוער נטייה לפרשם כלגיטימציה לאנרכיה"
.)40 '
, עמ
1991 ,
(מירסקי
ההכרה באובדן -
ק
הכאב של ה"חסר", של מה שהיה ואבד, הוא חלק
מתהליך הקליטה. בשלב מסוים מתחילים לכאוב
את הכישלונות, לחוש געגוע אל מה שהיה ואיננו
עוד. ההכרה באובדן מעוררת תחילה עצב ודכדוך,
) אף משווה
1992(
ולעִתים אף דיכאון. מירסקי
.)21 '
זאת ל"אדם השרוי באבל על מות יקירו" (עמ
בני הנוער חשים את כאב האובדן של הסביבה
הטבעית המוכרת להם: אצל עולי אתיופיה, למשל,
בעלי החיים הם בני לוויה קבועים, "החברים
הקרובים" שלהם תפקיד מרכזי בבניית האישיות
ותחושת הביטחון והשייכות של בני נוער אלה.
ועתה הם אבדו. עולים מברית המועצות לשעבר
דיברו על השלג, על הנוף השונה כל כך שהיה
"תבנית נוף מולדתם" ועתה אבד.
אנשים המטפלים במתבגרים עברייני מין העלו
לא פעם השערה שלעתים קרובות תקיפה מינית
מתבצעת לאחר מותו של מישהו קרוב ומשמעותי
לתוקף. השערה זו מתבססת על ניסיון בשטח;
במקרים לא מעטים שטיפלו בהם התבצעה
תקיפה מינית זמן לא רב לאחר מוות של אדם
) שבדק
Etgar & Webb
, 2000(
קרוב. מחקר
מקרים של מתבגרים שתקפו מינית תומך
60-
כ
מהנשאלים
90.5%
בהשערה זו. במחקר נמצא כי
significant
דיווחו על מוות של "אחֵר משמעותי" (
) בחייהם לפני שתקפו מינית.
other
אחת השאלות שאנו מנסים לברר בתהליך
הערכת המסוכנות היא - מדוע נבחר דווקא
הקורבן הזה. ננסה להדגים את מורכבות הנושא
מתוך אחד המקרים שטופלו במרכז. בעקבות
תקיפה קבוצתית בקרב יוצאי העדה האתיופית,
ניסינו לברר אם הייתה משמעות לכך שהילדה
לא הייתה בת העדה. הילדים אמרו, בצורות
שונות, כי הדבר לא היה יכול לקרות לילדה
ש"היא משלנו". פירוש אחד אפשרי הוא שמדובר
כאן ברגשות של כעס על המערכת, על הממסד
ועל הילדים ה"לבנים" (נקודה שעלתה פעמים
אחדות במקרה הזה), וכן שיש "מצפון" קולקטיבי
- איזושהי אמפתיה ל"ילדות שלנו". כל הפירושים
האלה יכולים להוריד את רמת הסיכון במידת
מה. ואולם ייתכן גם פירוש אחר, פירוש המשנה
את רמת הסיכון ואף מעלה אותה ומעיד על
תחכום - הפירוש האומר ש"לא כדאי", ואף
"מסוכן", לתקוף "ילדה משלנו", שכן כולם מכירים
את כולם, ואז הפחד מהמשפחה של הילדה הוא
הגורם המשפיע ולא האמפתיה אליה.
למגזר החרדי ולמגזר הקיבוצי כמה מאפיינים
שחשוב להביאם בחשבון בתהליכי ההערכה
והטיפול. המאפיינים האלה הם חלק ממכלול של
נושאים וסוגיות שהמטפל צריך לתת עליהם את
הדעת, והם מובאים כאן לצורך הדגמה - חומר
למחשבה.
המגזר החרדי
המגזר הדתי מאופיין בנטייה לטפל
סגירות -
ק
בבעיות בתוך המערכת ולא להוציאן החוצה,
אלא אם הדברים יוצאים מכלל שליטה. הסגירות
מאפיינת לא רק את התחום של תקיפה מינית -
כמעט בכל תחומי החיים יש למגזר החרדי מסגרות
שונות, נבדלות, ייחודיות לו: מערכת חינוך, מערכת
רווחה - גמילות חסדים, עזרה כלכלית ורגשית,
מערכת משפט ברבים מהנושאים (הרב קובע,
ההלכה קובעת), ובמידה מסוימת - גם "משטרה
חרדית". הסגירות מתבטאת גם בהתנגדות לקבל
עזרה וטיפול מאנשים חילוניים.
לרב עוצמה גדולה מאוד.
כוחו של הרב -
ק
שלא כמערכות אחרות, שלאנשים שונים יש בהן
השפעות ברמות שונות, כוחו ופסיקתו של הרב
במגזר החרדי מוחלטים. מאפיין זה מונע את
הרחבת המעגל של אנשים שיכולים לייעץ ולעזור
וממקד את כל ההחלטות בדמות אחת ויחידה. יש
שדמות הרב ה"כל יכול" מתורגמת כך שרואים בו
גם "מטפל" ופותר בעיות. ההשלכה של מצב זה
חמורה ביותר כאשר אותם רבנים אינם פתוחים
(לפי אמות המידה שלנו) לראות תקיפה מינית
ולהכיר בבעיה.
מאפיין זה יכול
התייחסות לאוננות -
ק
להיכלל במאפיין הקודם, אבל בשל חשיבותו
משמעותו המיוחדת באבחון של עברייני מין