Table of Contents Table of Contents
Next Page  31 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 31 / 64 Previous Page
Page Background

31

2009

יולי

עט השדה

רגישות רב-תרבותית - כלי הכרחי בטיפול בקטינים שתקפו מינית

פתגם אתיופי אומר:

"למי שלא יודע - גם

המישור הוא ג'ונגל",

וכך, גם מטפל מיומן

בפוגעים מינית יכול

לחוש שהוא ב"ג'ונגל",

אם הוא מטפל בקטין

מתרבות הזרה לו

(למטפל).

תוקפים מינית - שיטה המתבססת בעיקר על

הנורמות המערביות.

בכוונתנו לנסות להבין את התרבות כדי לחנך

ולטפל בצורה טובה יותר, יעילה יותר, הולמת יותר.

כמובן, אין בכוונתנו להצדיק בשום אופן התנהגות

פוגעת, לתרץ אותה או לתלותה בתרבות זו או

אחרת. חשוב לציין שלא כל הילדים המשתייכים

למיעוטים נתונים ישירות בסיכון גבוה.

יש כמה גורמים המייחדים קבוצות זו מזו, ויש

להתחשב בהם בתכנון דרכי ההתערבות והטיפול.

כדי לאפשר טיפול טוב יותר יש צורך ב"התאמה

והאחריות ללמידה

תרבותית" וברגישות תרבותית -

היא עלינו, המטפלים.

פתגם אתיופי אומר: "למי שלא יודע - גם המישור

הוא ג'ונגל", וכך, גם מטפל מיומן בפוגעים מינית

יכול לחוש שהוא ב"ג'ונגל", אם הוא מטפל בקטין

מתרבות הזרה לו (למטפל). הוא עלול לפרש

התנהגויות - של המטופל - הנובעות מקודים

תרבותיים, מתוך התבססות על הידע שלו בתחום

של פוגעים מינית ולהגיע למסקנות מוטעות.

דוגמה להתנהגות כזאת, שעלולה להטעות:

שתיקה - לעומת שיתוף פעולה. אחד המאפיינים

התרבותיים של יוצאי אתיופיה הוא שתיקה, בשל

קודים תרבותיים הנוגעים לסמכות (ציות, הימנעות

משאלת שאלות ועוד), וגם "התנהגות של צניעות

וביישנות". אחד הקריטריונים בקביעה של רמת

המסוכנות בקרב קטינים תוקפים מינית הוא

מידת שיתוף הפעולה שלהם (מתן מידע וולנטרי

ועוד). עלול להיות ניגוד בין שני אלמנטים אלה,

משום שהפירוש השונה שלהם משמעותי ביותר.

אם ילד שותק, "לא משתף פעולה", בשל הקודים

התרבותיים שלו, הדבר יכול להוריד מרמת

המסוכנות שלו, אבל אם הוא שותק כביטוי

להתנגדות, להכחשה, או לחוסר נכונות לשתף

פעולה - הדבר יכול להעלות את רמת המסוכנות

). לכן כשעובדים עם

2007 ,

שלו (אתגר וגתהון

ילדים מהעדה האתיופית חשוב להיות ערים לכך,

ולנסות להבין מה משמעותה של השתיקה. עם

זאת, מניסיוננו, הילדים שאובחנו וטופלו במסגרת

המרכז דיברו ושיתפו פעולה ברמות שונות של

פתיחות.

בילו וויצטום, המדברים על המגזר החרדי, אומרים

): "אנשי המקצוע והמטופלים

17 '

, עמ

1994(

החרדים שלהם 'לכודים' במציאויות סמליות שונות,

המייצרות מודלים מסבירים נבדלים לחלוטין

בשאלת המצוקות הנפשיות של האחרונים. אי

תואמות זו שבין מטפל ומטופל, שהיא אפיון מהותי

של מפגשים טיפוליים בהקשר רב תרבותי, היא

מתכון בטוח לכשלון בטיפול".

לפיכך ראוי ללמוד את תת-התרבות הנדונה, כפי

שאומרים בילו וויצטום: "מרשם בטוח למדי להגברת

היעילות הטיפולית בסיטואציה רב תרבותית יהיה

ללמוד היטב את תרבות הפונים ולהכירה. הידע

התרבותי כשלעצמו, אין בו כדי להועיל הרבה

אם לא יתורגם להנחיות ספציפיות, המובילות

להתערבות טיפולית".

בשיטה הנהוגה היום בטיפול בהתנהגויות

מיניות חריגות של ילדים ובני נוער יש

התייחסות רבה גם לערכים ולעמדות

של אוכלוסייה זו. ידוע כי ערכים, עמדות

ודרך הפעלתם של אלו בתהליך החברות

קשורים קשר הדוק לתרבות המטופלים.

כמו כן הניסיון המצטבר בעבודה עם

בני נוער מלמד כי ידע על ארץ המוצא,

מבנה המשפחה, תרבותה ומאפייניה חשוב

מאוד בטיפול ובהתמודדות עם נוער במצבי

משבר, מצוקה וסיכון.

יתרה מזאת: גם אנחנו, המטפלים, משתמשים

בקודים של התרבות שבאנו ממנה. עלינו להיות

ערים לכך שהקודים והאסוציאציות האלה לא

תמיד מוכרים למטופלים שלנו.

דוגמה: באחת מקבוצות עברייני המין שטיפלתי

בהם היה נער שהשתתף באונס קבוצתי אכזרי.

דפוס ההתנהגות שלו בחיים בכלל וגם בעבירת

המין היה לחפש גורמים שדרכם יוכל להשיג

את מבוקשו ולא לעשות מעשה ישיר.

למשל, בעבירת המין הוא לא חיפש את

הקורבן, לא תכנן כיצד לאנוס אותה אלא

השקיע את התכנון והחיפוש בבחירת

שאנסה והוא הצטרף אליה.

הקבוצה

הוא קיבל את הדברים שרצה על "מגש

כסף". כשהתברר, בתוך הטיפול, דפוס

ההתנהגות שלו, אני השתמשתי במונח

"מגש הכסף". זו הייתה טעות מצִדי, שכן

עולה מברית המועצות לשעבר אינו מכיר

את "מגש הכסף" - מושג השייך למערכת

התרבותית ולקודים של החברה שממנה אני

באה ולא לתרבות שלו.

מצבי סיכון

גם לקטינים פוגעים מינית וגם למגזרים שונים

ישנם מצבי סיכון. מהם דומים ומהם שונים.

התנהגות מינית חריגה ופוגעת איננה תולדה ישירה

וקבועה של מצב סיכון זה או אחר, אבל מצבים

שונים של סיכון עלולים להיות מהגורמים לחריגה

גם אנחנו, המטפלים,

משתמשים בקודים

של התרבות שבאנו

ממנה. עלינו להיות

ערים לכך שהקודים

והאסוציאציות האלה

לא תמיד מוכרים

למטופלים שלנו.

* המרכז למניעה ולטיפול באלימות מינית בקרב ילדים

הוקם ביוזמת עמותת עלם ובשיתוף משרדי הרווחה

והחינוך.