Table of Contents Table of Contents
Next Page  29 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 29 / 64 Previous Page
Page Background

29

2009

יולי

עט השדה

תהליכי איחוי בראייה רב-תרבותית

שההסכם שנכתב ונחתם בין המשתתפים במפגש

מומש בשלמותו על ידי הנער הפוגע.

נכבדי, מאחר ודינו של הנ"ל עומד להיות מוכרע

על ידיכם, אני חש חובה מוסרית להסב תשומת

ליבכם לעובדה הבאה, למען תעמוד לנגד עיניכם,

בעמדכם לחרוץ גורלו. חשוב לציין שאני הוא

הנפגע - נשוא הדיון. מאז הותקפתי על ידו,

הלה השתתף בתכנית "גישור", שוכנע ברוע

מעשיו, הביע חרטתו וביקש סליחתי. כן שילם לי

שהוטל עליו. קיים הבטחתו והשתתף

₪ 2,000

בסעודת שבת בביתי באווירה ידידותית. שוכנעתי

עם בני ביתי מעבר לכל ספק, שהנ"ל הפך עורו

והיטיב מעשיו. לאור כל הנ"ל, אני ממליץ בפני

מעלתכם לדונו לכף זכות. עונש מכל סוג שהוא

מיותר. מעשיו השליליים ירחיקוהו ומעשיו הטובים

יקרבוהו. תקוותי, שדברי הניבו פרי וכי נפלו על

אוזן קשובה ולב מבין.

מדובר במעשה של אלימות חמורה ביותר שבוצע

על ידי נער כלפי מבוגר, שניהם תושבי שכונה

חרדית בירושלים. האלימות הייתה מצד קבוצת

צעירים שיכורים שחיפשו פורקן בליל שבת. הם

תקפו את רב אחת הישיבות שסירב לתת להם

20-

להיכנס לישיבה והגן על דלת הכניסה בגופו. כ

דקות נמשכה מסכת האלימות, עד שהמשטרה

הצליחה להשקיט אותה, לעצור את הצעירים

לחקירה ולתעד את עדות הנפגע. כדי לא לפגוע

בקדושת השבת הלך הרב לתחנת המשטרה ברגל,

אף שהיה חבול, כואב ומבוהל, ורק במוצאי השבת

נסע להיבדק בבית החולים. תהליך האיחוי התקיים

כעבור שנתיים, עם נער אחד מתוך החבורה,

לאחר שבגר, הודה במעשה ונמצא אשם על ידי

בית המשפט. לפני הנער הפוגע עמדה האפשרות

שעות שירות לתועלת הציבור, ללא

300

למלא

הרשעה, כמו חברו - אבל הוא בחר בתהליך האיחוי,

בשל ערך התיקון שגם יום כיפור אינו מכפר עליו,

אלא רק האדם הנפגע. ההכנה כללה גם הקפדה

על לבוש הולם - חולצה צחורה, מכנסיים שחורים,

נעליים שחורות וכיפה לפי מנהג המקום. הנער

הפוגע בא עם אביו והנפגע בא עם אישתו. האישה

סייעה לו ודיברה על החלקים הקשים יותר בשחזור

הטראומה שחווה עם משפחתו. ההסכם כלל החזר

עבור הגזל הכספי בשיעור חופף לדין תורה, הנער

ביקש לכלול את עלויות תיקון החלון שנופץ וביקש

להוסיף את הסכום הזה על הסכום שהרב ביקש.

ההשתתפות בסעודת ליל שבת בביתו של הרב

לאחר התפילה הייתה חלק מרכזי בהסכם, למען

הילדים הקטנים שלא יפחדו עוד ויזכו לשיעור של

דרך ארץ מפי הוריהם. וכך סיכם הנער את יום

אני מרגיש מצוין. אני כל כך שמח היום

המשפט:

על איך שזה נגמר. זהו זה נגמר.

סיכום

תהליכי איחוי מהסוג שהוצג לעיל אפשריים על

רצף כל השלבים של ההליך הפלילי לנוער.

לעִתים התהליכים משמשים חלופה להליך הפלילי

ומבטלים את נחיצותו, לעִתים הם משלימים את

ההליך הפלילי ומובאים בחשבון בשיקולי הענישה

של בית המשפט. תהליכי האיחוי תורמים לשינוי

התרבותי של המערכת בכך שהם נותנים מקום

מעצים לנפגעי העבירות, לנערים הפוגעים,

למשפחות ולקהילה; הם מאפשרים להם להשמיע

את קולם ולהשפיע לטובה על האינטרסים

המשותפים להם. התועלת הכללית לחברה היא

בהחזרת הפיקוח החברתי הלא-פורמלי לידי

האזרחים וביצירת איזון מחודש ביחסי הכוחות בין

החברה למדינה. הראייה הרב-תרבותית ממקדת

את תשומת הלב בשונות בין המשתתפים בתהליך,

מקרינה על המערכת ומשנה אותה מבפנים. לפי

), השינוי הזה מחייב היכרות

1998(

אומברייט

מעמיקה עם המשתתפים בתהליכים, היכרות

שתתאפשר אם לא נמהר להניח הנחות

לגביהם, נתבונן בעולם דרך עיניהם ונהיה

קשובים למידע החיוני שהם מביאים.

) סבור שאם

1996(

סטיוארט

אנו רוצים לחולל שינוי אמִתי

בשלומם של יחידים, משפחות

וקהילות, עלינו לא להשאיר

את מלאכת הפיקוח והמניעה

הנוגעת לעבריינות בידי

המדינה בלבד. רוב בעלי

התפקידים הרשמיים חסרים

ידע וקשרים עם האנשים

המושפעים מהעבירות, ומראש

הם משאירים למדינה לבדה

לחולל שינויים ותמורות, בגלל

המבנה והתהליך של דיני הראיות

המאפיינים את מערכת המשפט הפלילי.

) מסביר זאת כך: התהליך הפלילי

1994(

מור

הפורמלי אמנם מגן על הזכויות, אולם בו בזמן

תהליכים אלה מנשלים את האנשים מההזדמנויות

להתנסות במיומנויות של התנצלות, מחילה,

סליחה, פיצוי ואיחוי. החברה המודרנית מניחה

שאחריות היא שמירה על החוק, וכך נשמר הסדר

החברתי, והמדינה מנשלת את החברה האזרחית

מההזדמנויות ללמוד מיומנויות חברתיות ופוליטיות

חשובות. במקום שבו שיטות הפיקוח והוויסות

נשכחו, המדינה נדרשת להתערב בשיטות של

מעצר ומאסר. מערכת החוק והמשפט יכולה

אולי לקדם את הנורמות המשותפות, אבל היא

בוודאי חסרה את המשאבים הרגשיים לשמר את

הסדר והמוסר לטווח ארוך.

עלינו לדעת כיצד

המשתתפים בקונפליקט

מבינים ומעריכים את מושג

הצדק, ולברר אם יצאו

מהתהליך בתחושת הוגנות

בראייה האישית. הדבר נכון

במפגשים שכל המשתתפים

בהם שייכים לתת-תרבות

מוגדרת וגם במפגשים בין

אנשים מתת-תרבויות שונות

או מקוטבות.

רשימה ביבליוגרפית

מלאה למאמר זה ניתן

למצוא באתר אשלים

www

.

ashalim

.

org

.

il