25 / 64
25
2009
יולי
עט השדה
תהליכי איחוי בראייה רב-תרבותית
מאחה". התכנית שלנו מאפשרת הליך שיתופי
לכל הרוצים לממש את המחויבות לתיקון בדרך
של הידברות - לטובת כל המשתתפים במפגש.
התכנית מטפחת ומפתחת מיומנות תקשורת
ממוקדת, פתוחה ובטוחה, בנושאים קשים שהם
בדרך כלל טאבו, מתוך שמירה על ערכים
ועקרונות של הסכמה מודעת ורצון חופשי של
כל מי שנפגעו או הושפעו מעבריינות הנוער.
בבאר שבע
1992
תחילתה של התכנית בשנת
וביישובים בסביבתה, והמשכה במחוז הדרום כולו.
התכנית הורחבה בהדרגה לכל הארץ. העיר באר
שבע בפרט והיישובים בדרום בכלל מאוכלסים
בתושבים אשר עלו לישראל בכל גלי העלייה,
היגרו לכאן מארצות שונות בעולם והביאו אִתם את
הייחוד התרבותי של חבל הארץ הזה. לפי מרשם
- ארצות המוצא
2008
האוכלוסין המעודכן למרץ
מתושבי באר שבע נולדו
30% ,
במרשם האוכלוסין
בחו"ל. רובם של ילידי חו"ל אלה ממדינות ברית
המועצות לשעבר, מיעוטם מאתיופיה, מארצות
דרום אמריקה ומאירופה, ומעטים עוד יותר הם
ילידי ארצות אסיה וארצות אחרות באפריקה. כל
זה בתוך מרחב המחייה של האוכלוסייה הבדווית
- חברה הנתונה במעבר מחיי נוודות ליישובי קבע
ומנהלת עם המדינה דיאלוג מתמשך על חלוקת
קרקעות. עוד עולה מבדיקה במרשם התושבים
מכלל הרשומים כתושבי באר שבע הם
22%
כי
. המחקר
1995-1979
שנים, ילידי
30
עד
15
בני
מלמד שעבריינות היא בעיקר תופעה של גברים
צעירים, ושלתהליכי הגירה יש השפעה על עלייה
בשיעור העבריינות. נסיבות העקירה מארצות
המוצא של האוכלוסייה היהודית וההשתרשות
שלה כאן הצמיחו קשיים וקונפליקטים בהסתגלות
למציאות החדשה, קשיים אשר "התגלגלו" לתוך
העבירות הפליליות ומהם שהגיעו לתכנית שלנו.
ההזדמנויות למפגשי איחוי חוצי-תרבויות בין
קטינים עוברי-חוק פוגעים לבין נפגעי העבירות
במחוזות הדרום וירושלים רבות, ובהן עוסק
מאמר זה.
הניסיון שנצבר מההיבט
הרב-תרבותי
נערך סקר על ידי בית הספר
2003-2006
בשנים
לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית ע"ש פאול
ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים,
בשיתוף עם שירות המבחן לנוער. הסקר בדק
היבטים רבים של תהליכי האיחוי. במשתנים
שנבדקו היו משתני "קרבה" שיכולה להיות להם
השפעה רב-תרבותית, למשל - מגדר, דת ותרבות,
סוג מקום המגורים, זהות נפגע העבירה - קטין
או בגיר, נציג ארגון או קהילה, היכרות קודמת בין
קטינים עוברי-
290
הפוגע לנפגע או זרות. מתוך
90% .
בנות
8.6%
הם בנים ורק
91%
חוק שנבדקו
מוסלמים, בדווים, דרוזים,
10%
הם יהודים ורק
מהם מתגוררים בערים
25.4% .
נוצרים ואחרים
26.4% ,
מתגוררים בערים בינוניות
48.2% ,
גדולות
מתגוררים בקהילות כפריות קטנות או בחמולות.
מהמקרים הייתה היכרות
47.8%-
ב
52.2%-
קודמת בין הפוגע לנפגע וב
מהמקרים הם היו זרים זה לזה.
קצין המבחן לנוער הוא הגורם
המפנה נערים ונערות
עוברי-חוק לתהליכי איחוי
בשירות המבחן לנוער,
ושיקוליו הם כלי לסינון
ולמיון של ההפניות
לתהליך. הסקר בדק גם
את מערכת שיקוליו של
קצין המבחן לנוער ביחס
למשתנים שיכולה להיות
להם השפעה רב-תרבותית.
בסקר, על רוב השאלות על
משתני ה"קרבה" בין הפוגע
לנפגע השיבו קציני המבחן "לא
משנה", כלומר - אין ב"קרבה" כדי לעודד
או לא לעודד את הפנייתם של הקטינים לתהליכי
איחוי על ידי קציני המבחן לנוער, להוציא היכרות
קודמת בין הנפגע לפוגע. היכרות קודמת רלוונטית
בשל ה"היסטוריה", אם יש ביחסים אלה, ובשל
פגיעות, אם היו בעבר ואם אפשר שהם ייפגשו
גם בעתיד. לכן יש להתייחס לתהליכי האיחוי
בזהירות הראויה ולשקול אם לעודד אותם בכלל
או להעביר את הטיפול בעבירה להליך משפטי
שאינו בהכרח אישי.
התכנית שלנו מאפשרת הליך
שיתופי לכל הרוצים לממש
את המחויבות לתיקון בדרך
של הידברות - לטובת כל
המשתתפים במפגש. התכנית
מטפחת ומפתחת מיומנות
תקשורת ממוקדת, פתוחה
ובטוחה, בנושאים קשים שהם
בדרך כלל טאבו, מתוך שמירה
על ערכים ועקרונות של
הסכמה מודעת ורצון חופשי
של כל מי שנפגעו או הושפעו
מעבריינות הנוער.