22 / 64
22
2009
יולי
עט השדה
מירן בוניאל-נסים, סוהא דאו
(מורה, רב) ופנה לאינטרנט - לשאול שאלות
ולגולל את סיפור חייו בבלוג. סיפורו סחף תגובות
תומכות ואוהדות. הוא לא היה יכול לעסוק בשאלת
זהותו המינית בתוך כותלי הדת המחמירה,
והפנייה לרשת אפשרה לו לקבל תמיכה, מידע
ומרחב לביטוי עצמי. ואולם, ביטויי דיכאון שנראו
אצל ר' הובילו את הוריו, בתגובה כמעט טבעית,
להחליט לנתקו מן המחשב בתואנה כי השימוש
במחשב הוא שגרם לדיכאון. התנהגות ההורים היא
פועל יוצא של הפער הבין-תרבותי - בין ההורים
לצעירים, ובין התרבות הדתית הסגורה לתרבות
הפתוחה יותר. במקרה זה אפשר לומר שבניתוק
מן המחשב אין כל תרומה להפגת הדיכאון של ר',
ואולי יש בכך תרומה הפוכה.
בני נוער רבים פונים לכתיבה בבלוג וחושפים
תכנים הקשורים בגיבוש זהותם המינית,
אולם הנורמות הנטועות בדת אינן
נותנות לכך לגיטימציה, על אחת
כמה וכמה - במרחב ציבורי
(האינטרנט) שנחשב מוקצה. עם
ההידרדרות במצבו הנפשי של
ר', חברו אשר גילה את הבלוג
פנה אל יועצת בית הספר
וביקש ממנה לקרוא בבלוג.
היועצת זיהתה את מצוקתו
של ר', את הכר הנוח לבירור
עצמי שקיבל בעת הכתיבה
בבלוג מעצם הכתיבה ומקהל
הקוראים, ואת הגישה המוטעית
שהוריו נוקטים. מחד גיסא, היה ברור
שר' לא יסכים לדבר על זהותו המינית
ועל מצוקתו עם אדם מן המגזר הדתי, ומאידך
גיסא, ניסיון לשכנע את ההורים להתיר לר' שימוש
במחשב אינו עולה בקנה אחד עם הגישה הרווחת
בנוגע לשימוש באינטרנט והיה עלול לעורר חשד.
מקרה זה הוא דוגמה לתפיסות ונורמות תרבותיות
היוצרות סבך בעייתי, סבך המותיר, בסופו של דבר,
את הילד במצוקתו.
היועצת ור' היו שותפים לדעה כי במקרה זה
הכתיבה באינטרנט עשויה לסייע, ולא היא הסיבה
למצבו הנפשי של ר'. נקבעה פגישה עם ההורים
כדי לבחון דרכים להקל את הקושי הרגשי של ר'
- מבלי לגעת ישירות בנושא הזהות המינית שהוא
מתמודד עִמו. ההורים עמדו על דעתם שלשימוש
התכוף במחשב יש קשר ישיר למצבו הרגשי של
ר', ולכן בשלב הראשון סירבו להתירו. כיוון שניכר
קושי ממשי בגיוס ההורים, קבעה היועצת מפגשים
תדירים עם ר' כדי לעמוד על מצבו הרגשי. ר' חש
נבגד מצד הוריו וביטא בהקשר זה תחושות קשות
מאוד. בהמשך התהליך שיתף ר' את היועצת
וגילה לה שהוא מנצל מקומות ציבוריים שיש
בהם מחשבים עם חיבור לאינטרנט כדי להמשיך
ולעדכן את הבלוג שלו. כך יכלה היועצת להתעדכן
במצבו של ר' במפגשים עמו וכן באמצעות הבלוג.
כשחל שיפור במצבו הרגשי של ר', פנתה היועצת
שוב אל ההורים בבקשה שיתירו לו את השימוש
במחשב, והבקשה נענתה בחיוב.
בני נוער רבים מוצאים ברשת מקור לנחמה,
לשיתוף הדדי ולחשיפה עצמית המקדמים את
המודעות שלהם ואת בניית זהותם העצמית.
הפער בין תרבות המבוגרים לבין תרבות הצעירים,
אם נוסף עליו פער בין-תרבותי, עלול ליצור נתק
המותיר את שני הצדדים חסרי אונים. הפתרון
שמצא ר' - שימוש במקום חלופי לגלישה ברשת
- נפוץ בקרב בני נוער החשים שההורים סוגרים
עליהם. נראה כי החלופה להרחקה הזאת היא
בחינת המצב והתמודדות אִתו כמות שהוא.
אתגרים בין-תרבותיים: דרכי
התמודדות
מתבגרים באשר הם נתקלים בדילמות הקשורות
בהתנסויותיהם באינטרנט, על אחת כמה וכמה
- כאשר מנגד עומדות נורמות ברורות ומוגדרות
הטבועות בתרבותם. חוסר התמצאות באינטרנט
בקרב מבוגרים אחראים, שתפקידם להנחות
ולהורות, מותיר את הנוער בודד וחשוף לכול.
כאשר מדובר בתרבות בעלת נורמות מוגדרות
שאינן מקבלות את רשת האינטרנט כחלק
אינטגרלי מחיי הנוער של ימינו, ההתייחסות לרשת
שלילית בעיקרה. על כן בני נוער המוצאים בסופו
של דבר את דרכם אל הרשת חסרים כל הכוונה,
אך יותר מזה - הם חסרים לגיטימציה לפנות
ולשאול שאלות או לקבל תמיכה במקרה שהם
נתקלים במידע שאינו ברוח הערכים המוכרים או
באינטראקציות שאינן מתקבלות בחיוב בתרבותם.
בעיות הצומחות במסגרת גלישה באינטרנט
אינן מקבלות, לרוב, מענה מותאם מההורים או
מהמערכת החינוכית, משום שאלו אינם חשופים
לתרבות הווירטואלית ואינם מיומנים בהפעלתה
כבני הנוער. כך מתבגרים נידונים להתמודד
לבדם עם עולמם הווירטואלי, והמערכת החינוכית
עדה, לרוב, רק למקרי הקצה שהיו יכולים להימנע
אילו היו מטופלים בשלב מוקדם יותר. לכן כאשר
מתבגרים כבר פונים לקבל ייעוץ או תמיכה בנושא
הקשור לפעילות באינטרנט, נוצרות תסבוכות
קשות ומורכבות. נוער נורמטיבי הופך לנוער
בסיכון ברגע שהאוכלוסייה הבוגרת-האחראית
אינה נכונה לגשר על הפער הדיגיטלי ולהיות
מעורבת בתרבות הנוער של ימינו.
התרבות הווירטואלית מזמנת אתגר לתרבויות