19 / 64
19
2009
יולי
עט השדה
תרבות וירטואלית בחברה בין-תרבותית
יותר לתקשורת שמזמנת מפגש עם מוכרים וזרים,
לעומת תרבות המבוגרים הווירטואלית, המשמשת
שדרוג נוח, דל בסיכון, של פעולות שקודם לכן
נעשו במציאות הפיזית.
הפער הדיגיטלי נובע מהפער הטכנולוגי בין תרבות
הנוער, אשר "נולדו" לתוך מציאות מרושתת, לבין
תרבות המבוגרים, שמציאות זו נכפתה עליהם בלא
כל הכנה. הצעירים חשים בנוח אל מול המחשב,
בהתנסות באתרים וביישומים שונים ברשת,
בעוד המבוגרים חסרים את המיומנות והביטחון
הדרושים להתנהגות דומה. כך אפשר לחזות
בהיפוך תפקידים שבו ההורה מבקש את עזרת בנו
בתפעול המחשב או באיתור מידע ברשת. חוסר
הביטחון של ההורה בשימוש במחשב - מחד גיסא,
והחופשיות חסרת העכבות של הצעיר באינטרנט
- מאידך גיסא, מולידים לעִתים מצבים שההורה
נמנע מלאכוף נורמות בכל הקשור בגלישה
בטוחה, שכן הוא עצמו אינו מיומן בכך. חילוקי
דעות הנוגעים לשימוש במחשב נשענים פעמים
רבות על מידע סנסציוני שההורה מתוודע אליו
באמצעי התקשורת. פעולות קיצוניות של מניעת
שימוש ברשת מתוך רצון לגונן משיגות לעתים
קרובות את ההפך המוחלט, שכן לא מדובר באקט
חינוכי של לימוד והנחיה לשימוש מיטיב ברשת,
אלא ניסיון כושל "להעלים" את ה"בעיה". אפשר
לומר כי אל תוך הפער הבין-תרבותי, אותו פער
דיגיטלי, נכנסים הפחדים של ההורים - מחד גיסא,
והצורך במרדנות ובהתנסות פורצת גבולות של
בני הנוער - מאידך גיסא. אלו יחד מקשים על
הצדדים להתקרב ולעבד את הפערים.
שימושים באינטרנט במגזר
הערבי
השימוש באינטרנט בחברה הערבית הולך וגובר
.)2009 ,
עם השנים (גנאיים, רפאלי ועזאיזה
בקרב
65%
) דווח כי
2008(
במחקרו של מש
האוכלוסייה הערבית בארץ משתמשים באינטרנט.
95%-
מהאוכלוסייה הבוגרת ו
56%-
נמצא ש
מאוכלוסיית המתבגרים עושים באינטרנט שימוש
). עוד עולה, כי השימוש
2009 ,
יום-יומי (נחושתאי
העיקרי באינטרנט של בני המגזר הערבי הוא
צ'אט, בלוגים (יומני רשת), הורדות (טעינת קבצים
מהאינטרנט למחשב הפרטי) ודליית מידע. אפשר
לומר כי הפער בין המגזר הערבי למגזר היהודי
מצטמצם ככל שהגיל יורד, היינו - האוכלוסייה
הצעירה מצליחה לגשר על הפער הדיגיטלי (מש,
) מדווחים
2008(
). עם זאת, גנאיים ועמיתיה
2008
כי עדיין יש פער דיגיטלי בארץ בין החברה הערבית
לבין החברה היהודית בפתיחות לשימוש ברשת
ובמידת האינטנסיביות של השימוש. אחת הסיבות
האפשריות היא המצב הכלכלי-חברתי של הפרט
בחברה הערבית, הנמוך מזה של הפרט בחברה
) מוסיף וטוען שהסיבה לפער
2008(
היהודית. מש
הדיגיטלי בין המגזרים קשורה למבנה התעסוקתי,
שכן רוב מקורות התעסוקה במגזר הערבי
אינם כוללים שימוש באינטרנט; נתון זה
מעצים היעדר מיומנות טכנולוגית, חסכים
בהתמצאות ברשת וקשיים בהתמודדות
עם השפה האנגלית הנחשבת לשפה
שלישית עבורם. ובכל זאת, למרות
התכנים המגוונים הסותרים לפעמים
את המסורת התרבותית של החברה
הערבית (כגון התקשרויות והתכתבויות
בין שני המינים, חופש ביטוי שווה בין כל
הגולשים בטוקבקים ותכנים פורנוגרפיים),
מעטים בחברה הערבית חושבים ששימוש
באינטרנט פוגע במסורת או בדת.
הפער הדיגיטלי נובע
מהפער הטכנולוגי בין
תרבות הנוער, אשר
"נולדו" לתוך מציאות
מרושתת, לבין תרבות
המבוגרים, שמציאות
זו נכפתה עליהם בלא
כל הכנה.
תיאור מקרה: המגזר הערבי
בני נוער מן המגזר הערבי ניצבים לפני אתגרי
הגיל המוכרים למתבגרים באשר הם, אך גם לפני
האתגר שבמציאת הדרך לשילוב בין עולם מודרני,
אינטראקטיבי ודינמי לעולמם המסורתי, הנטוע
בתרבות הערבית. נראה כי יש פער בין התרבות
הערבית על ערכיה החברתיים לבין הפתיחות
והגמישות המאפיינות את רשת האינטרנט - ריבוי
האפשרויות להתבטא בכל נושא, לחפש קשרים
וגם ליצור קשרים חדשים. לדוגמה, נהוג לאסור
על מתבגרים להיות מעורבים בקשרים רומנטיים
שאינם באישור ההורים ובהסכמתם, אולם ידוע
כי השימוש באינטרנט מפגיש את בני הנוער עם
חבריהם משני המינים וכן עם זרים, מפגש המייצר
הזדמנויות להיכרויות ואף להתאהבויות של ממש.
נראה כי היעדר רמזים חזותיים מייצר תופעה
של "נבואה המגשימה עצמה", כאשר המשתמש
באינטרנט משליך את ציפיותיו על המתקשר
עִמו ובונה עבורו תדמית מושלמת. כך קורה