Table of Contents Table of Contents
Next Page  14 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 14 / 64 Previous Page
Page Background

14

2009

יולי

עט השדה

ד"ר בינה גלדי

מטרות ישימות ובנות השגה בעבור אוכלוסייה

זו, כלומר, במגוון תעודות והישגים ובמונחים של

התלמידים עצמם. אחת הדרכים להשיג מטרה זו

היא בנייה של בסיס נתונים שיספק משוב ומידע

על מידת מימושן של מטרות אלו.

מתברר שמערכת החינוך משקיעה משאבים

כספיים ואנושיים בלמידה שטחית של השונות,

ויישום המדיניות הרב-תרבותית הוא "קוסמטי

.)2001 ,

בלבד" (אבו עסבה

ליישום מדיניות זו השלכות רבות על אוכלוסיות

) מצאו

2006(

של ילדים בסיכון. גלקין ועמיתיה

מהמתבגרים העולים רואים

23.7%-

במחקרם ש

בעצמם זרים בארץ עקב שליטה לא מספקת

מהמתבגרים העולים

18.5% ;

בשפה העברית

רואים בעצמם זרים בארץ עקב חוסר בקיאות

מהמתבגרים העולים

23.7% ;

בתרבות

רואים בעצמם זרים בארץ עקב היעדר

חברים בקרב האוכלוסייה המקומית;

מבין המתבגרים רואים

34.1%

רק

בעצמם "שייכים" לארץ החדשה.

מהם מעידים על

73% ,

עם זאת

רצונם להסתגל לחיי החברה

החדשה מתוך שמירה על

מורשתם התרבותית ועל

זהותם.

) מצא שמשרד

2000(

גם להב

החינוך, העוסק בנוער בסיכון

במסגרותיו השונות ובאמצעות

תכניותיו השונות, משקיף על

תופעות הסיכון מזווית ראייה צרה

מאוד הממוקדת בתחומי האחריות שלו.

כך נמצא בעיקר את האוכלוסיות שבסיכון

לנשירה או לתת-הישגיות במונחים הקשורים

ללמידה אפקטיבית, להתנהגות נורמטיבית,

ובעיקר - להשגת יעדי המערכת: תעודה והישגים

פורמליים שמערכת החינוך חותרת אליהם.

תחום קידום נוער במשרד החינוך מטפל גם הוא

בנוער בסיכון ובנוער מנותק - בבני נוער שמחוץ

למערכות החינוך הפורמליות של מערכת החינוך

או שהם בתהליך של היפלטות ממערכת זו. בני

הנוער האלו מאופיינים היום בהטרוגניות ובשונות

החוצה גבולות של תרבות, מעמד, השכלה

ועדה. בני הנוער מגיעים ממגזרים שונים בחברה

וממקומות שונים במדינה. מדובר באוכלוסייה שיש

בה ותיקים ועולים, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים,

בני שכונות ובני טובים, בני עיר ובני קיבוצים ועוד.

המשותף לכל בני הנוער הללו, המגיעים לטיפולה

של היחידה לקידום נוער, הוא הניכור שלהם

ממערכות החיים הנורמטיביות של בני גילם,

תופעה שמתחברת גם לסימפטומים התנהגותיים-

חברתיים, כגון שוטטות, עבריינות, שימוש בסמים

ובאלכוהול, אלימות, ונדליזם ועוד.

) מצא שתחום קידום נוער במשרד

2004(

שמש

החינוך ממונה על פיתוח ואספקה של שירותים

חינוכיים-טיפוליים לבני נוער המנותקים ממערכת

החינוך ולבני נוער הנתונים בסיכון לנשירה

והידרדרות. שירותי קידום נוער פועלים בקרב

בני נוער מהמגזרים השונים בחברה הישראלית:

דתיים, חרדים, חילונים, ערבים, בדווים, דרוזים

ונוער עולה מאתיופיה וממדינות ברית המועצות

לשעבר. לצורך העבודה עם מגזרי התרבות

השונים, השירות מעסיק עובדים המשתייכים

לאותם מגזרי תרבות.

אפשר לסכם ולומר שמדינת ישראל מכירה

בהטרוגניות החברתית שלה ומנסה להתמודד עם

הצורך ליצור חברה שהמשותף רב בה מן המפריד.

יש הכרה בצורך לעודד את בתי הספר להיפתח

לדעות השונות בחברה הישראלית ולאפשר דיון

חופשי בקרב התלמידים על יסוד של כבוד הדדי,

הבנה, סובלנות והתחשבות.

האם חינוך רב-תרבותי

במדינת ישראל אפשרי?

חוקרים רבים העלו רעיונות בקשר לדרך ליצור

חינוך רב-תרבותי במדינת ישראל.

וזו השאלה: "מהן האפשרויות החינוכיות שיקדמו

את המשותף לכל הישראלים - האם יש לחזק

את יסוד הזהות האזרחית המשותפת? האם

יש להקנות ערכים או להתרכז בפיתוח יכולת

התלמיד לגבש את ערכיו בדרך אוטונומית? האם

אפשר להגיע לצדק חברתי ולחינוך ראוי?" חוקרים

שונים מציעים למערכת החינוך דרכים לחזק את

החינוך ההומניסטי, שבהגדרתו הוא הקניית ידע

על האדם ועל תרבותו, והוא מבוסס על הוקרה

של ערכי אנוש ועל חופש ביטוי לרוח האדם. חינוך

כזה עשוי לחזק מגמות של הבנה הדדית, סובלנות

ושיתוף פעולה, יסודות שיקדמו את האנושות,

את החברה ואת היחידים בה בשאיפתם לאושר

ולמימוש עצמי, וישמשו בסיס השכלתי-תרבותי

משותף לכל רכיביה של החברה הישראלית (עירם,

.)2001 ,

; שכטר ועירם

1993

) הציע שתי גישות לחינוך פלורליסטי:

2001(

יוגב

הגישה האחת היא הגישה הפלורליסטית,

המתמקדת בהעברת מידע לכלל התלמידים על

הקבוצות השונות בחברה, כדי לפתח את הידע

שלהם על מאפיינים של קבוצות שונות, ובכלל

זה מאפיינים אידאולוגיים. גישה זו מבקשת לפתח

תחושת אמפתיה כלפי השונה, הזר, ונכונות

לקבל קבוצות אחרות למרות שונוּתן. הגישה

הפלורליסטית מספקת מענה לשאלות היסוד של

מהן האפשרויות החינוכיות

שיקדמו את המשותף לכל

הישראלים - האם יש לחזק

את יסוד הזהות האזרחית

המשותפת? האם יש להקנות

ערכים או להתרכז בפיתוח

יכולת התלמיד לגבש את

ערכיו בדרך אוטונומית? האם

אפשר להגיע לצדק חברתי

ולחינוך ראוי?