115 / 148
כנית. זאת להבדיל מהסדר עד מדינה, שבו שיקול
הדעת של המדינה רחב מאוד, ואין לדעת לכתחילה
באילו תנאים יהיה אפשר להגיע להסכם עד מדי
־
נה ומה תהיה טובת ההנאה שיקבל מוסר המידע.
טובות ההנאה שאפשר לקבל בהסכם עד מדינה הן
רבות ומגוונות, בין היתר הבטחה שלא להעמיד את
עד המדינה לדין כלל; הבטחה לדרישה מתונה בעו
־
נש; הבטחה להמיר סעיפי אישום חמורים לחמורים
פחות; והבטחה להמלצה לחנינה או לניכוי שליש
מעונש המאסר. יתרה מזו, בהנחיית היועץ המשפטי
לממשלה בעניין עד מדינה מודגש כי "ראוי לחתור
להתניית הסכם עד מדינה בענישה - ולו מינימא
־
לית - על מעשיו". הגבלות וצמצומים אלה, מנקודת
מבטו של מוסר המידע, אינם קיימים בתוכנית הח
־
סינות בתחום ההגבלים העסקיים.
החידוש השני בתוכנית החסינות הוא שלהבדיל
ממוסד עד המדינה, שבו אין לחתום על הסכם עד
מדינה עם עבריין עיקרי, אפשר להעניק חסינות גם
לעבריין עיקרי ובלבד שאינו המנהיג המובהק של
הקרטל, דהיינו מי שיזם את ההסדר או אילץ אחרים
להשתתף בו או היה לו התפקיד הדומיננטי ביותר בו.
חידושים אלה נועדו לתת תמריץ למשתתפים
בקרטל לפנות לרשות עוד לפני שהחלה חקירה,
בניגוד לעדי מדינה המפלילים את שותפיהם לעבי
־
רה רק לאחר שהחלה החקירה והם כבר מסובכים
עם רשויות החוק. ההנחה היא שעבריין לא יפנה
מיוזמתו לרשויות ויספק להן מידע על עבירות
שעדיין לא נחקרות, בלי לדעת כי הדבר יזכה אותו
בחסינות מלאה, דבר שכמפורט לעיל אינו ודאי כלל
בעניינו של עד מדינה. לעומת זאת, אם העבריין ידע
מראש כי יקבל חסינות מלאה מפני העמדה לדין אם
יעמוד בתנאים ודאיים וברורים, צומח לו התמריץ
ליזום פנייה לרשות ולמסור לה מידע על עבירות
שהיא כלל לא הייתה מודעת לקיומן.
בשל כך שתוכנית החסינות הולכת צעד נוסף
מעבר להסדרי עד מדינה ומעודדת עבריינים עיק
־
ריים לקבל חסינות מלאה, נקבעו בתוכנית איזונים
ובלמים שביקשו ליצור מנגנון המעניק חסינות רק
מבקרי התוכנית
טוענים כי התנאי
לתת חסינות למוסר
המידע רק אם
פנה לרשות לפני
שנפתחה חקירה
גלויה פוגע מאוד
בהצלחת התוכנית
115
׀
עורך הדין
אפריל 5102