116 / 148
הגבלים עסקיים
מדוע תוכנית החסינות אינה זוכה להצלחה?
במקרים המצדיקים זאת, ויישמרו ככל האפשר הע
־
קרונות הקבועים בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה
לעניין הסדרי עד מדינה. בתנאים אלה יש דרישה
כי החסינות תינתן רק בנוגע לעבירות הקרטל שהן
העבירות החמורות ביותר על חוק ההגבלים העס
־
קיים, תשמ"ח־8891; כי החסינות תינתן רק לפונה
הראשון ובטרם נפתחה חקירה; וכי החסינות לא
תינתן למנהיג המובהק של הקרטל.
הניסיון בעולם והמצב בישראל
ישראל אימצה את תוכנית החסינות לאחר
שהופעלה בהצלחה רבה במדינות רבות בעולם; 53
מדינות ברחבי העולם דיווחו לארגון התחרות העו
־
) כי תוכנית החסינות הייתה אחד הגורמים
ICN
למי )
המרכזיים לאכיפה נרחבת יותר של חוקי ההגבלים
העסקיים. בארצות הברית הוטלו קנסות בסך חמי
־
שה מיליארד דולר בעקבות חשיפה של עברייני הג
־
בלים עסקיים. %09 מהתיקים שבהם הוטלו קנסות
אלה נפתחו בעקבות הסכמי חסינות. אף באיחוד
האירופי ובקנדה נחלה התוכנית הצלחה רבה. לע
־
ניין זה יצוין כי גם בארצות הברית, בקנדה ובמדינות
שונות באירופה שאימצו תוכנית חסינות עברו תו
־
כניות אלה שינויים ותיקונים כמה פעמים עד שנחלו
הצלחה. למשל בארצות הברית הושקה תוכנית הח
־
סינות לראשונה בשנת 8791,
אך לא נחלה כל הצלחה עד
אשר תוקנה באופן משמעו
־
תי בשנת 3991. אף תוכנית
החסינות באירופה תוקנה
פעמים אחדות, ורק לאחרו
־
נה, בשנת 6002, תוקנה פעם
נוספת.
בניגוד לכך, ואף שתוכנית
החסינות בישראל נוסחה על
פי עקרונות תוכניות החסי
־
נות האמורות בחו"ל לאחר
שתוקנו ונחלו הצלחה, הרי
ממידע שהתקבל מרשות ההגבלים העסקיים עולה
כי בישראל תוכנית זו לא הצליחה, וכי היא יושמה
בארבעה מקרים בלבד.
לטענת המבקרים את תוכנית החסינות, התנאי
לתת חסינות למוסר המידע רק אם פנה לרשות לפני
שנפתחה חקירה גלויה בעניין פוגע במידה משמ
־
עותית בהצלחתה של התוכנית, שכן אין למבצע
העבירה מוטיבציה לחשוף עבירה שבה השתתף
לפני שהחלה חקירה ובטרם יחשוש כי יעמוד לדין.
ואולם, גם בתוכנית החסינות הנוהגת בארצות הב
־
רית קיים תנאי זה, אף בגרסה קיצונית יותר; תנאי
לקבלת חסינות שם הוא כי בעת פניית מוסר המי
־
דע לרשות אין בידיה מידע על העבירה ממקור אחר
כלשהו. זאת כאמור בעוד שבתוכנית החסינות בי
־
שראל, אף אם היה בידי הרשות מידע על העבירה,
יזכה מוסר המידע לחסינות כל עוד לא החלה חקירה
גלויה. ניסוח זה של התנאי בתוכנית הישראלית נועד
להקל על הפונה לנוכח העובדה כי קל יחסית לדעת
אם נפתחה חקירה גלויה. לעומת זאת, קשה הרבה
יותר לדעת שהרשות מחזיקה במידע כלשהו ביחס
לעבירה.
יש לציין כי התוכנית האמריקאית מעניקה גם
אפשרות לזכות בחסינות לאחר תחילת החקירה.
לשם כך נדרש הפונה לעמוד בתנאים מעורפלים
נוספים, למשל בדיקת הרשות כי מתן חסינות במ
־
קרה זה לא יהיה בלתי הוגן כלפי אחרים, וכן בחינת
טיב ההפרה, חלקו של מוסר המידע בביצוע העבירה
והמועד שבו נמסר המידע.
נשאלת אפוא השאלה מדוע בשונה מהניסיון שנ
־
צבר במדינות שונות בעולם,
תוכנית החסינות אינה מצ
־
ליחה בישראל. בפאנל שה
־
תקיים לאחרונה בנושא זה
בכנס רשות ההגבלים הע
־
סקיים טען עו"ד אסף מוזס,
סגן היועץ המשפטי לעניינים
פליליים ברשות, שהסיבה
לכך נעוצה בעיקר בעובדה
שהענישה שמטילים בתי
המשפט בישראל בעבירות
אלה אינה אפקטיבית דיה.
על כן, בחישוב של שיקולי
סיכון מול סיכוי ורווח מול הפסד, מבצע העבירה
מוצא שיהיה רווחי יותר מבחינתו לבצע את העבירה
ולא לחשוף אותה. זאת משום שגם אם מבצע הע
־
בירה ייתפס, הקנס שיוטל עליו עדיין יותיר לו רווח
כלכלי מביצוע העבירה, ואף אם יוטל עליו עונש
להבדיל ממוסד עד המדינה,
אפשר להעניק חסינות
גם לעבריין עיקרי ובלבד
שאינו המנהיג המובהק של
הקרטל, דהיינו מי שיזם את
ההסדר או אילץ אחרים
להשתתף בו, או היה לו
התפקיד הדומיננטי ביותר בו
אפריל 5102
עורך הדין
׀
116