121 / 148
"מעסיקי דורנו אינם לבן הארמי"
"בית משפט זה נוהג בריסון ובאיפוק בהתע
־
רבותו בהכרעות בית הדין הארצי לעבודה, אשר
פועל מתוקף מומחיותו המיוחדת בעניינים של
משפט העבודה המסורים לסמכותו הייחודית...
העתירה שלפנינו הפכה תיאורטית (ראו גם הח
־
ה לנשיא נאור מיום 41.2.32), שכן
ָ
לטת המשנ
התארגנות עובדים בפלאפון קמה והיתה בש
־
י
�
להי שנת 3102, והשאלות האופרטיביות שנ
צבו בפני בית הדין לעבודה, אינן עומדות עוד
לפתחנו...
י
�
"המקרה שבפנינו אינו בא ביסודו בגדר חר
גים אלה [להתערבות - המערכת], שכן "הדרך
עודנה נפקחת לאורך" (נ' אלתרמן, "עוד חוזר
הניגון", בתוך כוכבים בחוץ) ויהיו הזדמנויות
לפיתוח ההלכה, כפי שיפורט; אולם פטור בלא
כלום אי אפשר, ונבקש להתייחס למישור העק
־
רוני בקצרה, נוכח חשיבותו והשקתו לכלל מער
־
כת העבודה במשק...
"לחיבת המשפט העברי אזכיר, כי גם בו ני
־
תנה הדעת לנושאי משפט העבודה... בין היתר
נדרש המחבר לשינוי חד צדדי בהסכם העבו
־
דה בעקבות תלונת יעקב על לבן באזני נשותיו
לאה ורחל 'ואביכן התל בי והחליף את משכורתי
עשר מונים' (בראשית ל"א, ט"ז). ליעקב לא היה
ארגון מקצועי, ועל כן 'בלע' זמן רב את מעשי
לבן. ואמנם, מעסיקי דורנו אינם לבן, וגם חקיקת
המגן לא היתה אז כהיום; עליה במשפט העברי
ראו א' הכהן, "'וימררו את חייהם בעבודה קשה',
כבוד העובד וחרותו ואיסור העסקה פוגענית"
פרשת השבוע שמות, 33 והאסמכתאות שם...
"מורכבותו של נושא ההתארגנות הראשונית
והתנהלות המעסיק בגדרי זאת, על רגישויותיו,
מחייבים מבט רחב מזה, והליכה מדודה של פי
־
תוח פסיקתי מזה. יש לקוות כי היקפה של החז
־
קה, כמו גם יתר משמעויותיה, יתפתחו בהתאם
לצרכיה הקונקרטיים של החזקה ולהתאמתה
לרחשי המציאות המשתנה; חזקה על בתי הדין
לעבודה שיהיו קשובים לאלה".
השופט א' רובינשטיין, בג"ץ 31/9714,
ניתן ביום 41.7.7
חיונית. כשבית המשפט קובע שאפילו הבעת עמדה
זו אסורה, הוא מפר באופן הבוטה ביותר את האיזון
הנדרש ביחסי העבודה בין
זכויות המעסיקים ובין
זכויות העובדים. הוא שולל
מהמעסיק, רק על שום היותו
מעסיק, את אותו חופש בי
־
טוי המוענק על פי החלטותיו
אפילו לאלה השואפים לפגוע
במדינת ישראל ובמוסדותיה.
פסק דין זה מצטרף לרצף
של 041 חוקי עבודה שכבר
הועברו בכנסת ישראל מאז
שנת 0002, בנוסף לתשתית
חוקי העבודה שהייתה קיימת
עד אז. כולם מטילים חובות
נוספות על המעסיק. באף
בעוד ארגון העובדים רשאי
להיכנס לבית העסק ללא
הגבלה, לחזור ולשכנע
ולהציג את נימוקיו ללא כל
מעצור, על המעסיק מוטלת
החובה הלא־אנושית והלא־
טבעית שלא להביע את
דעתו, כשהעניין נוגע במהלך
כה חשוב לקיום העסק אשר
נבנה ביוזמתו שלו
אחד מהם לא נזכר אפילו ברמז מהן חובות העובדים
או מהן זכויות המעסיקים. ובמארג היחסים שבין
מעסיקים ובין עובדים - מי
הוא היום הצד החזק באמת?
צמיחתה הכלכלית של
ישראל מותנית ביוזמה וב
־
מוטיבציה של בעלי עסקים
לבנות ולפתח עסקים. ההלי
־
כים המתוארים כאן עלולים
לגרום לכך שמעסיקים יאב
־
דו את המוטיבציה לבנות
עסקים בישראל, הצמיחה
תיפסק ואנו נשקע באבטלה
גוברת. במצב כזה יהיו לנו
פחות משאבים כדי לממן את
הוצאות הבריאות, החינוך
והביטחון.
121
׀
עורך הדין
אפריל 5102