Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  126 / 148 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 126 / 148 Previous Page
Page Background

משפחה

פונדקאות חו"ל - בעקבות הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים

International

Surrogacy

Arrangements

:

Legal

Regulation

at

the

International Level

231, 231-

37 (

Katarina Trimmings & Paul Beaumont eds.,

2013); Shahar Lifshitz, Neither Nature Nor

Contract: Toward An Institutional Perspective

on Parenthood Essay, 8 Law & Ethics Hum.

Rts.

297, 309, 325-26, 329 (2014)).

מנכ"ל משרד הבריאות מינה צוות בין־משרדי

לצורך יישום המלצות הוועדה ולבחינת שינויי חקי

־

קה המתחייבים מן ההמלצות, והמסקנות הונחו על

מ

שולחנו בפברואר 3102. על סמך רובן ככולן של ה

לצות אלה נחקקו הן תזכיר החוק והן הצעת החוק

הנדונים כאן.

ההסדרה המוצעת

בהצעת החוק מציעה המדינה בצורה מפורטת,

מקיפה ומרשימה הליך שבו

כדי להניע הסכם פונדקאות

בחו"ל, ההורים המזמינים

(היכולים להיות כאמור גם

גברים ונשים יחידנים ולאו

דווקא בני זוג; ראו סעיף 3

להצעת החוק) יתבקשו לקבל

את אישורה של ועדת אישו

־

רים בדומה להליך הקיים

כיום בחוק הפונדקאות (ראו

על כך בהתאמה סימן ג' בס

־

עיף 71 בהצעת החוק וסעיף

11 לחוק אישור הסכמים

לנשיאת עוברים). רק לאחר

שתנוח דעת הוועדה כי ההסכם המתגבש ייחתם תוך

שמירה קפדנית והדוקה על רווחתם ועל זכויותיהם

של שלושת הצדדים להליך - הילד העתיד להיוולד,

האם הנושאת וההורים המזמינים - תאשר הוועדה

את חתימת ההסכם, והליך הפונדקאות יצא לדרך.

כדי לוודא את רווחתה של האם הנושאת מבחי

־

נה משפטית, רפואית ואתית מסדירה הצעת החוק

בסימן ד' בסעיף 71 את דרך המלך בהליך התיווך

להתקשרות בהסכם לנשיאת עוברים מחוץ לישראל

לשם ביצוע פונדקאות חו"ל (בשולי הדברים אציין

כי אחד ההבדלים המהותיים שבין תזכיר החוק ובין

הצעת החוק הסופית הוא האפשרות להתקשר בה

־

סכם פונדקאות מחוץ לישראל באופן עצמאי; ראו

על כך סימן ה' בסעיף 71 להצעת החוק).

ראשית קובע סעיף 71ז כי נאסר על אדם לתווך

בין הצדדים, אלא אם מדובר בחברת תיווך מוכרת

ורק כאשר הליך התיווך נעשה בהתאם לתנאי ההכ

־

רה בחברה ובהקפדה על הדרישות הנ"ל. סעיף 71ח

מסדיר את הליך הגשת הבקשה להיות מוכר כחברת

תיווך המורשית לתווך בהליכי פונדקאות חו"ל, ושם

נקבעה, בין היתר, רשימה של מסמכים שעל החברה

להציג לצד רשימה של מרפאות שבהן היא מבק

־

שת לבצע את הפעולות הרפואיות הקשורות בה

־

ליך הפונדקאות, ובהן בלבד היא תוכל לפעול לאחר

שיאושרו. לבסוף נקבע כי תוקף ההכרה בחברת

התיווך יוגבל לשלוש שנים, ויהיה אפשר להאריך או

לקצר אותו לפי נסיבות העניין. מי שיפקח על פעי

־

לותם של המתווכים תהיה ועדה מייעצת של תשעה

חברים שתפקידה יהיה לייעץ

לשרי הבריאות והמשפ

־

טים איזו חברת תיווך תו

־

רשה לפעול כמתווכת ואיזו

לא תורשה ובאילו מרפאות

בחו"ל תהיה החברה רשאית

לפעול. לא למותר לציין

שוועדה מייעצת זו תוכל

לבטל, לאשר, להגביל או לה

־

תלות את פעילות החברות

השונות. כמו כן, על הוועדה

לפרסם הנחיות מקצועיות

ולקבוע את דרכי העבודה

של החברות המוכרות לפעול

(ראו על כך סימן ז' בסעיף 71 להצעת החוק).

הבעייתיות בהצעת החוק

כידוע, עסקי הילדים מגלגלים סכומי עתק בארץ

ובחו"ל. בארץ מנגישה ומממנת המדינה ביד נדיבה

למדי הולדה של עד שני ילדים מהנישואים הנוכ

־

חיים, גם בהקשרים משפחתיים שונים ובגילים מת

־

קדמים מאוד, דבר שאין לו אח ורע בעולם (לביקורת

על כך ראו מאמרי "משאבים רפואיים (בלתי) מוג

־

בלים - הורות בכל גיל, בכל מחיר ובמימון המדי

־

ט, 191 (תשע"ד)). בהודו מוערכת

מאזני משפט

נה?"

תיירות הפונדקאות בשיא תפארתה בכחצי מיליארד

ראשוני הישראלים שהולידו

את ילדם באמצעות

פונדקאות בהודו עשו זאת

כבר לפני כעשור. בשל בעיות

אתיות, משפטיות ורפואיות

שונות וקשות הכרוכות בכך,

הסיקה ועדת מור־יוסף

שעליה להסדיר גם את

הליך הפונדקאות בחו"ל

אפריל 5102

עורך הדין

׀

126