עורך הדין | גליון 27 אפריל 2015 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל

125 / 148

ילדים כדרך כל הארץ, אך כשנזקקו בפעם הרביעית
לשירותי אם נושאת גילו שרגליהם מודרות על הסף
מלעשות שימוש בשירותיה. זאת בשל דרישת החוק
לזוג הורים מזמינים בלבד וכן בשל הגבלה לכאורה
על מספר הילדים שאפשר להוליד באמצעות פונ ־
דקאות.
לא למותר לציין שבכתיבת פסק הדין בעניינה של
הרווקה מתח השופט מישאל חשין ביקורת חרי ־
פה על המצב החקיקתי בארץ וקרא למחוקק לבחון
מחדש את ההסדר הקיים. בשולי הדברים יצוין שה ־
סדר חקיקתי זה שב ואושרר במסקנות ועדה ציבו ־
רית נוספת שהוקמה בשנת 4002 בעקבות בג"ץ זה.
הוועדה קבעה שכל עוד לא
נרכש ניסיון נוסף בהפעלת
החוק ולא התקבלו תוצאות
מחקרים בינלאומיים עתי ־
דיים בשאלת טובת הילד
הנולד מהיריון פונדקאי, אי
אפשר לשנות את ההיתר
החקיקתי המוגבל הקיים
הוועדה הציבורית־מקצועית (
לבדיקת נושא הזכאות לכרי ־
תת הסכם לנשיאת עוברים
(וצלב אינסלר [יו"ר הוועדה],
הרקע להצעת החוק
הסדק בחומה הבצורה של התנגדות המדינה לפ ־
תוח את הפונדקאות גם למשפחות החדשות שאינן
בני זוג הטרוסקסואלים נפער בעקבות עתירת בני
הזוג ההומואים, שבסופו של דבר מחקו את עתי ־
רתם בעקבות הסכמת המדינה להקים ועדה ציבו ־
רית לנושא ההסדרה החוקתית של הפריון וההולדה.
ואכן, ועדת מור־יוסף שמונתה באמצע שנת 0102
דנה בהיבטים השונים של הפריון וההולדה בישראל
שאינם מוסדרים כיום בחוק או עלה הצורך לבחון
אם בשלו התנאים לערוך בהם שינוי חקיקתי. לאחר
שנתיים של דיונים בעניין פרסמה לבסוף הוועדה את
פניות רבות ומגוונות של בני זוג, בעיקר גברים חד־
מיניים, שביקשו לשכנע את הוועדה לפתוח בפניהם
את שערי הפונדקאות בישראל, בראש ובראשונה
בשל עקרון השוויון ובשל רצונם העז להוליד את
ילדם כצאצא גנטי לאחד משני הוריו לפחות. מה עוד
ששתי הדרכים הקיימות כיום - אימוץ ילד והסכם
להורות משותפת עם אישה - מורכבות מאוד לבי ־
צוע הלכה למעשה (ראו על כך במסקנות הוועדה,
עמ' 25-15, 65).
הואיל ובני זוג חד־מיניים מנועים על הסף מלע ־
שות שימוש בשירותי אם נושאת בארץ, רבים מהם
פנו להביא את ילדם באמצעות פונדקאות חו"ל,
הליך הנתפס על פי רוב כבירוקרטי פחות, זול יותר,
זמין, נגיש ונוח יותר דווקא
בשל הריחוק והניתוק בין
ההורים המזמינים הישרא ־
לים ובין האם הפונדקאית
המתגוררת בחו"ל (לתיאור
חוויות של אב מזמין שהוליד
את ילדתו עם בן זוגו בהודו
ולניפוץ ההנחות בדבר עדי ־
פות ההולדה בפונדקאות
בחו"ל, ראו צבי טריגר "מסע
אחר: חוויות של הורי פו ־
נדקאות ישראלים בהודו"
44 (עתיד תיאוריה וביקורת
להתפרסם, 5102)). ראשוני הישראלים שהולידו את
ילדיהם בדרך זו בהודו עשו זאת כבר לפני כעשור.
בשל בעיות אתיות, משפטיות ורפואיות שונות וק ־
שות הכרוכות בפונדקאות חו"ל (ראו על כך בה ־
תאמה בבג"ץ המנחה שניתן בארץ ובמאמרי שחציו
הראשון מוקדש לתיאור בעיות אקוטיות אלה: בג"ץ
דורון ממט־מגד ואח' נ' משרד הפנים ואח' 566/11
From Baby M to Baby(טרם פורסם, 4102.1.82);
M(anji): Regulating International Surrogacy
) הסיקה הוועדה Agreements (under evaluation)
ששומה עליה להסדיר לא רק את הליך הפונדקאות
בארץ אלא גם בחו"ל.
ואכן, בסופו של דבר קראה הוועדה לפתוח את
הליך הפונדקאות הן בפני נשים יחידניות והן בפני
גברים יחידנים החיים בגפם או בזוגיות הומו־
לסבית (להערכת מסקנות ועדת מור־יוסף ראו
Sharon Shakargy, Surrogacy in Israel, in
הואיל ובני זוג חד־מיניים מנועים
על הסף מפונדקאות בארץ,
רבים מהם פנו להביא את
ילדם באמצעות פונדקאות
חו"ל - הליך הנתפס על פי רוב
כבירוקרטי פחות, זול יותר, נגיש
ונוח יותר דווקא בשל הריחוק
בין המזמינים לפונדקאית
125 ׀ עורך הדין אפריל 5102