עורך הדין | גליון 27 אפריל 2015 | כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל

124 / 148

משפחה פונדקאות חו"ל - בעקבות הצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים
הממשלתית בשמה הרשמי - הצעת חוק הסכמים
י�ת לנשיא עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) (ת
מאוד שבשל פרסום הדברים בעיצומו של מבצע "צוק
איתן" לא זכה העניין לתהודה הציבורית הראויה לו.
אני מבקש לפתוח את ביקורתי דווקא בדברי שבח
להצעת חוק מקיפה, מעמיקה וסדורה, שאם תעבור
במתכונתה זו בכנסת הקרובה - וספק רב יש לי בכך
- היא עשויה למצב את ישראל (שוב) כמדינה הרא ־
שונה המסדירה רגולטורית ואף מתירה שימוש בפו ־
נדקאות חו"ל. כלומר, אזרחי ישראל ותושבי ישראל
יוכלו, במסגרת החוק, להוליד
את ילדם באמצעות שירותיה
של פונדקאית שהיא אזרחית
ותושבת של מדינה אחרת.
עם זאת אני מבקש לייחד
דברים קצרים דווקא לעקב
אכילס המרכזי שאני רואה
בהצעת החוק - הפקדת הליך
התיווך בין ההורים המזמי ־
נים הישראלים ובין קליני ־
קת הפריון בחו"ל בידי גופים
מסחריים שאינם עמותות
ללא כוונות רווח, כפי שנהוג
ומקובל בעולם כולו, לרבות בישראל, לכל הפחות
בהקשר של אימוץ בין־מדינתי; מגופים אלה אפשר
לצפות לפעולה בסטנדרטים אתיים גבוהים יותר.
ואולם בשביל הקורא שאינו בקיא בהיסטוריה של
תזכיר החוק והצעת חוק הפונדקאות ובדקויותיהם,
נפתח בסקירה קצרה של היסטוריית הרגולציה של
הפונדקאות בישראל.
הפונדקאות בישראל - סקירה היסטורית
במשך שנים רבות לא הסדירה החקיקה בארץ
את נושא ההסכמים לנשיאת עוברים. פרקטית היה
מקובל לרשום את היולדת במרשם האוכלוסין כאימו
של הילד. אם לא די בכך, בשנת 7891 אף נאסרה
הפונדקאות בארץ בתקנות (ראו תקנה 11 לתקנות
בריאות העם (הפריה חוץ־גופית)). בעקבות הדיון
בעתירתם הראשונה של בני הזוג נחמני הוסכם למ ־
נות ועדה שתבחן את ההיבטים השונים של ההפריה
ע�דין וחשבון הוו החוץ־גופית (משרד המשפטים
דה הציבורית־מקצועית לבחינת הנושא של הפריה
(4991)), ולאחר שבג"ץ ביטל כמה תקנות חוץ־גופית
שהסדירו את תחום ההפריה החוץ־גופית, גבר הלחץ
(לסקירת המצב המשפטיׁׁ על המחוקק לומר את דברו
שקדם לחקיקת החוק ראו דורית שפירא ויוסף שפי ־
רא "עשור לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור
ר�הסכם ומעמד היילוד), תשנ"ו 6991: המצוי וה־
ק�. בעׂׂׂׂ ))ׂ2007ׂ ( 22-24 ,19 ,36 רפואה ומשפט
צוי"
בות אימוץ (חלקי בלבד) של המלצות הוועדה, נחקק
בארץ בשנת 6991 חוק ההסכמים לנשיאת עוברים,
המאפשר לקיים הריונות פונדקאיים בישראל באמ ־
צעות עריכת הסכם בכתב בין
האם הנושאת ובין ההורים
המיועדים, וזאת רק לאחר
קבלת אישור להסכם זה
בוועדת האישורים שהוקמה
מכוח החוק (לסקירה מלאה
יותר של עניין זה ראו יחז ־
קביעת הורות קאל מרגלית
236-240 משפטית בהסכמה
(עבודת דוקטור, אוניברסי ־
טת בר־אילן, הפקולטה למ ־
שפטים, תשע"א)).
בכך הפכה מדינת ישראל
למדינה הראשונה בעולם המסדירה ומתירה פונד ־
קאות באמצעות חקיקה. לאחר כ־02 שנות פעילות
זוכה חוק זה לשבחים בארץ ובחו"ל כרגולציה מקי ־
פה ויעילה הראויה לחיקוי במדינות אחרות בעולם.
הראיה הטובה ביותר לכך היא העובדה שמעולם לא
נתגלע, וודאי לא הובא לבית המשפט, כל סכסוך בין
הורים מזמינים ובין אם נושאת, בדומה לסכסוכים
מפורסמים אחרים בתחום שנתגלעו בחו"ל, כדוגמת
ג� באנBaby Cotton בארצות הברית ו־Baby M
ליה. כל שיש הוא עתירתם של אישה רווקה (בג"ץ
ס�משפחה חדשה נ' הוועדה לאישור ה 2458/01
ע�, פ"ד נז(1) 914 (2002)) ו כמים לנשיאת עוברי ם
פנקס נ' תירתם של בני זוג הומואים (בג"ץ 01/8701
(פורסם הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים
בנבו, 01.6.82)) ואף בני זוג הטרוסקסואלים (בג"ץ
פלונית נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת 625/10
(טרם פורסם, 11.7.62)) שהולידו שלושה עוברים
בעולם נהוג להפקיד את
הליך התיווך בין ההורים
המאמצים ובין סוכנות
האימוץ בחו"ל בידי עמותות
ללא כוונות רווח. מגופים
אלה אפשר לצפות
לפעולה בסטנדרטים
אתיים גבוהים יותר
אפריל 5102 עורך הדין ׀ 124