97 / 148
הן במישור הכלכלי הן במישור המשפטי, שהרי לא
תיתכן זהות מלאה וקבועה בין אינטרסים של שתי
ישויות משפטיות נפרדות. פסקי דין שונים - גם
בערכאה העליונה בישראל - מחמיצים תובנה בסי
־
סית זו.
השופט כבוב עומד על ההבחנה היסודית שבין
טובת החברה ובין טובת בעלי המניות ומזהה נכונה
את היעדר הזהות בין השתיים. למשל, רבים מב
־
עלי המניות (ובראשם
המשקיעים המוס
־
דיים) מעוניינים בעי
־
קר בתשואה שוטפת
על השקעתם בחברה
בטווח הקצר (דיביד
־
נדים), כמו גם ברווחי
ההון (עם מכירת החז
־
קותיהם בחברה). מב
־
חינתם נמדדות חברות
בהישגים קצרי טווח.
מנגד, במקרים רבים
טובת החברה עצמה
נמדדת לטווח הארוך.
לפיכך נושאי משרה
המחויבים בטובת
החברה אמורים לה
־
תוות לה מדיניות של
השקעה בהון אנו
־
שי, במחקר ובפיתוח
וכיוצא באלה אף אם
מחיר השוק המיידי של
המניה עלול להיפגע.
זהו ניגוד עניינים
בולט, שיש לו השלכות
עצומות על דרך הניהול - בנוסף לדרך המימון -
של התאגידים הציבוריים.
העלאת הסוגיה בצורה חדה יש לה חשיבות גדו
־
לה. עדיין אין לנו בישראל הכרעה ברורה בדבר הדרך
הפרשנית של סעיף 11. חשוב להדגיש כי בעולם
קיימים מודלים שונים, ולכל אחד מהם יתרונות
וחסרונות משלו; כשני שלישים מהמנהלים האמ
־
ריקניים סבורים שרווחי ההון של בעלי המניות
והחזר השקעתם הם יעד־העל של עבודתם כמנה
־
לים בחברה. ביפן, לעומת זאת, רק כ־%3 מהמנהלים
מחזיקים בעמדה דומה. היפנים סבורים שהמטרה
העליונה של תפקודם הוא ייצור ופיתוח של מוצרים
ומפעלים חדשים, כמו גם הגדלת חלקה של החברה
בשוק. אלה שני עולמות שפסק הדין הנוכחי איננו
נדרש להכריע ביניהם.
בהמשך לפסיקה קודמת שלו (בעניין בן־דב)
קובע השופט כבוב שכל עוד הדיבידנד חולק באופן
שוויוני לכלל בעלי המ
־
ניות, אין מקום לטעון
כי זו עסקה שתיוחס
דווקא לאינטרסים של
בעלי מניות השליטה.
זאת ועוד: הוא מנתח
את הפסיקה האמ
־
ריקאית (ומשתמע כי
הוא מסכים לפסיקה
זו) הקובעת שכל עוד
נושאי המשרה סיפקו
הסבר סביר להחל
־
טותיהם, בית המש
־
פט יימנע מלהתערב
בשיקול דעתם, בין
שהעדיפו את האינט
־
רסים קצרי הטווח תוך
פגיעה בטובת החברה
לזמן הארוך ובין שפ
־
עלו הפוך.
נגזר עלינו להמתין
להמשך פיתוח הפ
־
סיקה בנושא תכלית
החברה, אם על ידי
השופט כבוב ועמיתיו
למחלקה הכלכלית ואם על ידי בית המשפט הע
־
ליון. זו שאלת מפתח בדיני התאגידים של זמננו,
שהשלכותיה החברתיות והכלכליות מרחיקות
לכת. לדעתי, פרשנות שתעמיד את טובת החב
־
רה במרכז תכלית פעולתה, ולא את האינטרסים
של בעלי המניות, עשויה לקדם את החברה ואת
הכלכלה הישראלית לכיוון הרצוי של "קפיטלי
־
זם רך", שאיננו שבוי בידי האינטרסים של בעלי
ההון.
מבצע מהלך מורכב. השופט חאלד כבוב
97
׀
עורך הדין
ינואר 5102
ט
ק
י
ו
ר
פ
פסקי הדין
הגדולים
ו
2014