119 / 148
רשויות מקומיות
הדרישה הצורנית־מהותית של סעיף 302 לפקודת העיריות - בעקבות ע"א 21/1668
סעיף 302(א) לפקודת העיריות קובע בין היתר כי
"חוזה, כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית
משפט... ושיש בהם התחייבות כספית מטעם העי
־
רייה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם העי
־
רייה, בצד חותמת העירייה, ראש העירייה והגזבר"
ו
�
(הוראות דומות מעוגנות בסעיף 43א לפקודת המ
ו
�
עצות המקומיות [נוסח חדש] ובסעיף 232 לצו המ
עצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח־8591).
לשונו הפשוטה והברורה של סעיף 302 לכאורה
הייתה צריכה להוביל למסקנה פשוטה וברורה אף
היא: במקרה שעירייה "התקשרה" עם גורם כלשהו
בלי למלא את כל התנאים הקבועים בהוראה הנ"ל -
קרי, שלא באמצעות חתימה
של ראש העירייה ושל גזבר
העירייה לצד חותמת העי
־
רייה - הרי שאין להתקשרות
כזאת כוח משפטי לחייב את
העירייה כלל ועיקר.
כוונת המחוקק, כפי שנח
־
זית ומתפרשת באופן פשוט
מלשון ההוראה, היא שלשום
גורם בעירייה - בכיר, דומי
־
ננטי וכריזמטי ככל שיהיה,
כמו גם לקבוצה של גורמים
כאלה יחד - אין כלל היכולת
חובת החתימה המחייבת
סעיף 302 לפקודת העיריות קובע כי חוזה שיש בו התחייבות כספית לא
יחייב את העירייה אלא אם כן חתמו עליו ראש העירייה והגזבר. למרות
זאת, בתי המשפט התריעו לאורך השנים כי יישום הסעיף עלול להוביל
לתוצאה קשה, וצמצמו את משמעותו ואת תוצאותיו. פסק דין חדש של
בית המשפט העליון מסייע בעשיית סדר וחוזר על מושכלות יסוד
כפיר יפת
עו"ד כפיר יפת,
שותף ומנהל
המחלקה המוניציפלית,
משרד אליעד שרגא ושות'
והכוח לחייב את העירייה באמצעות התקשרות עם
גורם חיצוני, לרבות לא בדרך של הצגת מצג, הב
־
טחה בעל פה או אפילו בדרך של חתימה על הסכם
בכתב, וזאת כל עוד לא התקיימו במלואם התנאים
צ
�
המצטברים הקבועים בסעיף 302. נראה כי באמ
עות הוראת סעיף 302 (ודומותיה כאמור) התכוונה
הכנסת לקבוע ולעצב נורמה ברורה וחד־משמעית
בכל הנוגע לצורה היחידה והבלעדית שבה על רשות
מקומית להתקשר עם גורמים חיצוניים. לפיכך, אם
מנכ"ל של עירייה חותם בחתימת ידו, ואף לצד חו
־
תמת העירייה, על חוזה לאספקת טובין לעירייה
(חוזה הכולל כמובן התחייבות כספית מצד העי
־
רייה), אך ברור כי כוונת המ
־
חוקק הייתה שלחוזה כזה לא
תהיה כל משמעות מבחינת
העירייה, הרי חוזה זה יהא
משול כחרס הנשבר.
במובן זה לא אמור להיות
כל הבדל (לפחות לא מבחי
־
נת הרשות המקומית עצמה
והקופה הציבורית) בין מקרה
שחוזה כזה נחתם כאמור על
ידי מנכ"ל העירייה ובין מקרה
שנחתם - רק לצורך הדו
־
גמה - על ידי אחד מעובדי
התוצאה שאליה הגיע
בית המשפט העליון בעניין
בית הרכב הייתה נכונה
וצודקת, אך היה אפשר
להגיע לאותה תוצאה בדיוק
ללא כל צורך בדוקטרינת
הבטלות היחסית באמצעות
יישום כלל ההשבה, ובהוראה
על השבה הדדית מלאה
119
׀
עורך הדין
ינואר 5102