124 / 148
עבודה
קבילותן של ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות
אם כי מטעמים שונים מאלה שעליהם התבסס בית
הדין.
הבסיס הנורמטיבי לפסילת הראיות
פסילת קבילותה של תכתובת הדוא"ל בעניין
איסקוב התבססה על סעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות,
תשמ"א־1891, הקובע כי "חומר שהושג תוך פגיעה
בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא
הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטע
־
מים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע,
שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
לצורך ההחלטה שהביאה לפסילת הראיות בחן
בית הדין הארצי בעניין איסקוב אם הראיות הוש
־
גו תוך פגיעה בפרטיות, ומשהגיע למסקנה שאמנם
כן, בחן אם קיימים "טעמים
שיירשמו להשתמש בחו
־
מר", כדרישת סעיף 23 לחוק
הגנת הפרטיות. בית הדין
הארצי הגיע למסקנה כי לא
התקיימו טעמים מיוחדים
המצדיקים שימוש בראיות,
ועל כן הורה על אי קבילות
תכתובת הדוא"ל.
בדרך דומה הלך גם בית
הדין האזורי לעבודה בעניין
בלוך. ראשית בחן בית הדין
האזורי אם תכתובת הדוא"ל
הושגה תוך פגיעה בפרטיות, ולאחר מכן בחן אם
מתקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים שימוש
בראיות. משהגיע בית הדין למסקנה כי בנסיבות
העניין מתקיימים אותם טעמים מיוחדים, התיר את
השימוש בתכתובת הדוא"ל כראיה.
הבעייתיות בניתוח הקיים
בית הדין הארצי בעניין איסקוב, ובעקבותיו גם
בית הדין האזורי בעניין בלוך, הלכו לכאורה בדרך
שהותוותה בסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות; בתי
הדין בחנו אם הראיות "הושגו תוך פגיעה בפרטיות"
ולאחר מכן בחנו אם התקיימו "טעמים שיירשמו",
המצדיקים את קבלת הראיות למרות הפגיעה בפ
־
רטיות.
אלא שפסק הדין בעניין איסקוב (ובמידה פחותה
מאוד גם ההחלטה בעניין בלוך) לא העניקו משקל
מספק לשיקולים אחרים, חיצוניים לסעיף 23 לחוק
הגנת הפרטיות, שעשויים לאיין את תחולת הסעיף
האמור במקרים אלה. מדובר בכללים ביחס לגילוי
מסמכים ולעיון במסמכים, שהם מאבני היסוד של
ההליך המשפטי.
בית המשפט העליון עמד לא אחת על כך שכלל
היסוד לעניין גילוי ועיון במסמכים הוא "משחק בק
־
לפים גלויים". במסגרת זו נדרשים בעלי הדין לגילוי
מרבי של המסמכים שברשותם. כלל זה נועד להניח
לפני הצדדים, כמו גם לפני בית המשפט, את מלוא
התשתית הראייתית הרלוונטית לשם הכרעה בסכ
־
סוך. בכך משרת הכלל האמור תכלית כפולה - חקר
האמת ויעילות דיונית. כלל זה אף מגן על זכותו של
בעל דין להליך ראוי, הנגז
־
רת מזכות הגישה לערכאות
Milgerd
(רע"א 31/6774
Nominees
Pty
Limited
,
Max
Donnelly
נ'
.)29.9.2013
לדעתנו, בית הדין האר
־
צי נמנע בפסק הדין בעניין
איסקוב מלהעניק לכלל יסוד
זה משקל (ולכל היותר העניק
לו משקל מועט). לו העניק
בית הדין הארצי לכלל זה
את המשקל הנדרש, הוא היה
מגיע לתוצאה אופרטיבית שונה. גם בית הדין האזו
־
רי, שנדרש בעניין בלוך להיבט זה, נמנע מלהעניק לו
משקל מספק, שהיה בו כדי לייתר חלק מהדיון ביחס
לסעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות.
מלאכת האיזון הנדרשת בהקשר זה אינה מתמצה
בבחינת הזכות החוקתית לפרטיות אל מול קיומם
של טעמים מיוחדים המצדיקים פגיעה בה. מלאכת
האיזון צריכה להיעשות בין הזכות החוקתית לפר
־
טיות ובין עקרון המשחק בקלפים פתוחים, שהוא
נגזרת של זכות הגישה לערכאות.
לדעתנו אין מקום לטעון כי איזון זה כבר נעשה על
ידי המחוקק במסגרת סעיף 23 לחוק הגנת הפרטיות,
שכן את סעיף 23 לחוק יש לפרש כך שיחול באופן
דווקני רק מקום שבו לא קמה חובת גילוי על פי דין
ואין תחולה לעקרון המשחק בקלפים פתוחים.
פסק הדין בעניין איסקוב
(ובמידה פחותה מאוד גם
ההחלטה בעניין בלוך)
לא העניקו משקל מספק
לשיקולים חיצוניים לסעיף
23 לחוק הגנת הפרטיות,
שעשויים לאיין את תחולת
הסעיף במקרים אלה
ינואר 5102
עורך הדין
׀
124