128 / 148
תרבות וחברה
בעקבות ספרו של איאד זחאלקה "שריעה בעידן המודרני: ההלכה למיעוטים המוסלמיים"
הקורא יהרהר בוודאי באירוניה
החומקת לרוב מהדיון
הציבורי בארץ: עתיד היהדות
באירופה תלוי כעת במידת
החירות שתאפשר אירופה
למיעוטיה המוסלמיים,
וזו נתונה לאיום גובר
תתפות נאמניו שקולה לעוד שניים או שלושה מנד
־
טים לגוש הערבי. כזכור, בבחירות האחרונות הפרי
־
דו כמה אלפי קולות בלבד בין רע"ם־תע"ל שבהנהגת
הפלג הדרומי למנדט חמישי ולתיקו 06:06 בין גוש
השמאל־מרכז לגוש הימין.
השייח' חאלווה הסב אליי את עיניו הטובות.
"איך נוכל לעשות זאת?", שאל. "הדבר שקול להכרה
בכובשים. כמה שנים שלטו הבריטים כאן באירלנד,
008? ובכן, ערביי ישראל יחכו".
ספרו החדש של הקאדי זחאלקה מבוסס על עבו
־
דת דוקטור שכתב, ועוסק בניתוח הדוקטרינה ההל
־
כתית של המועצה. זהו חיבור ראשון בעברית בנושא
שזכה בשנים האחרונות להתעניינות מחקרית ענפה.
אם הדוקטרינה תאומץ בעתיד על ידי ערביי ישראל
אם לאו (שאלה שזחאלקה
לא עוסק בה), הקריאה בספר
מומלצת לכל המבקש להע
־
מיק בלימוד המורכבות המ
־
שפטית־חברתית שיוצרים
גלי הגירה המפגישים בין
תרבויות ותפיסות עולם שו
־
נות.
הדיון בישראל (ולא רק
בארץ) על המיעוטים המו
־
סלמיים במערב נע על פי
רוב בין שני קצוות מנוגדים: בקצה האחד מתרכזים
בהתארגנויות רדיקליות של מוסלמים מערביים תוך
יצירת רושם מוטעה שהן מייצגות את עמדת הרוב,
ואילו בקצה האחר מתכחשים לקיומן של התארג
־
נויות כאלה, כאילו ההכחשה תעלים אותן. ואולם
המיעוטים המוסלמיים באירופה מגוונים ורבי־פנים,
והאתגרים העיקריים שעימם מתמודדים האדוקים
בדתם אינם קשורים לשאלות פוליטיות "גדולות"
אלא למתחים בין החוקים והנורמות של ההלכה
האסלאמית, השריעה (הפתוחה בעצמה לפרשנויות
שונות), לבין החוקים והנורמות הנהוגים במדינות
לאום ליברליות וחילוניות בעלות מורשת נוצרית.
הספר, המבוסס הן על ניתוחים טקסטואליים והן
על עבודת שדה באירופה ובאמריקה, מציג את המ
־
תודולוגיה של דוקטרינת פקה אל־אקליאת אל־מס
־
למה; דן בכמה מהפסיקות החדשניות של המועצה;
עומד על הביקורת שמתחו פוסקים מוסלמים על
מהפכנותה ההלכתית; ובוחן את פעילותן של "מוע
־
צות שריעה" במערב (שהוקמו בחסות חוקי הבוררות
האזרחיים ומפרסמות פסיקות, לצדדים המעוניינים
בכך). הקורא ודאי ישים לב לדמיון בין השאלות
הטורדות מיעוטים מוסלמיים לאלה שטרדו (וע
־
דיין טורדות) מיעוטים יהודיים, ויהרהר באירוניה
החומקת לרוב מהדיון הציבורי בארץ: עתיד היהדות
באירופה - למשל היכולת לקיים מילת בנים, לשחוט
על פי ההלכה, ללבוש סמלים דתיים במוסדות ציבו
־
ריים - תלוי כעת במידת החירות שתאפשר אירופה
למיעוטיה המוסלמיים, וזו נתונה לאיום גובר.
מגוון של סוגיות מסקרנות נדון בספר, למשל
אם פסקי דין של בתי דין אזרחיים מערביים בדי
־
ני אישות הם בעלי תוקף מבחינה הלכתית, ואם
מותר למוסלמים לשרת
בצבא מערבי הלוחם במדי
־
נה מוסלמית. אחת השאלות
המרכזיות היא משכנתאות;
ההלכה האסלאמית אוס
־
רת באיסור חמור על קבלת
הלוואות בריבית. במדינות
אסלאמיות התפתחו מנגנו
־
נים שונים לעקיפת האיסור
באופן המאפשר ללקוח לקבל
את ההלוואה המיוחלת ולב
־
נק - להפיק רווחים. למוסלמים ברוב מדינות המ
־
ערב אין גישה למנגנונים אלה, מגבלה המקשה על
מי מהם הרוצים לרכוש דירה ואינם נהנים מההון
הדרוש. בפסיקה דרמטית ב־9991 אישרה המועצה
האירופית למוסלמים החיים ביבשת לקבל משכנתה,
ובלבד שאינם בעלי דירה ואינם יכולים להשיג את
הכסף בדרכים אחרות. הפסיקה, שהדגימה באופן
שיטתי את המתודולוגיה ההלכתית פורצת הדרך של
קרצ'אוי, הציגה כמה נימוקים, ובראשם הצורך להקל
על מוסלמי הנתקל בקושי, הצורך לבסס חיי קבע
מוסלמיים במערב, והצורך לקדם את הפצת האס
־
לאם בקרב לא מוסלמים. המועצה הסתמכה גם על
האסכולה החנפית, המתירה סוג כזה של עסקאות
מחוץ לאדמות האסלאם. כל אחד מנימוקיה מזמן
דיון על גבולות גמישותה של השריעה, ומעורר שא
־
לות תאולוגיות ופוליטיות כבדות משקל.
הספר מסתכם בדיון תאורטי על מהותה של הדו
־
כריכת הספר
"שריעה בעידן המודרני",
הוצאת רסלינג, 152 עמ'
ינואר 5102
עורך הדין
׀
128