123 / 148
בכל הנוגע לקבילות הראיות בהליך.
באחרונה עלו שאלות דומות במסגרת הליך המ
־
תנהל בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בע
־
בלוך - סינאל מלל
ניין בלוך (סע"ש 41-50-4934
, 4102.21.2). במקרה זה טענה העובדת
פייוויי בע"מ
שפוטרה מחמת הורות. לתביעתה צירפה תדפיסים
של תכתובת דוא"ל שהשיגה לאחר שנכנסה לתיבת
הדוא"ל של הממונה עליה, משום שבעת עבודתה
קיבלה גישה אליה. בית הדין האזורי קבע כי אין לפ
־
סול את אותה תכתובת דוא"ל מלשמש כראיה.
בשים לב לתוצאה השונה בשני המקרים האמורים
- בעניין איסקוב נפסלו הראיות ובעניין בלוך לא -
נבקש ברשימה זו לדון בקבילותן של ראיות, בדגש
על ראיות מחשב, שהושגו תוך פגיעה בפרטיותו של
אדם, ולהציע מודל לבחינת קבילותן של ראיות מעין
אלה לפי טיבן ולפי אופי השימוש בהן ועיתויו.
על פי מודל זה, התוצאה האופרטיבית שאליה
הגיע בית הדין הארצי לעבודה בעניין איסקוב הייתה
שגויה. בנסיבות העניין, על פי הניתוח שיובא להלן,
לא היה מקום להורות על פסילת קבילותה של תכ
־
תובת הדוא"ל ועל הוצאתה מתיק בית הדין, אף אם
הושגה תוך פגיעה בפרטיות. לעומת זאת, התוצאה
האופרטיבית שאליה הגיע בית הדין האזורי לעבודה
בתל אביב בעניין בלוך, שהתיר את הגשת תכתובת
הדוא"ל שצירפה העובדת למרות הטענה שהושגה
תוך פגיעה בפרטיות, היא לדעתנו תוצאה נכונה,
בעניין איסקוב נקבע כי
תדפיסי הדוא"ל שביקש
המעסיק לצרף פסולים
כראיה. בעניין בלוך נקבע כי
אין לפסול את התכתובת
שהגישה העובדת מתוך
הדוא"ל של הממונה עליה
123
׀
עורך הדין
ינואר 5102