122 / 148
עבודה
קבילותן של ראיות שהושגו תוך פגיעה בפרטיות
טלי איסקוב פנתה לבית הדין לעבודה לאחר של
־
טענתה פוטרה שלא כדין, בהיותה בהיריון. החברה
שבה הועסקה טענה שבעת הודעתה על הפיטורים
לא הייתה בהיריון, ושלאחר מועד זה ועד לסיום
עבודתה בפועל עסקה העובדת בחיפוש מקום עבו
־
דה חלופי. לביסוס טענה זו צירפה החברה תדפיס של
84 הודעות דוא"ל ששלחה איסקוב מתיבת הדוא"ל
שהועמדה לרשותה.
עניינה של איסקוב התגל
־
גל בשתי ערכאות. פסק דינו
המקיף של בית הדין האר
־
צי לעבודה בעניין (עע 09/8
איסקוב ענבר - הממונה על
,)8.2.2011 ,
חוק עבודת נשים
בו נקבע כי תדפיסי הדוא"ל
שביקש המעסיק לצרף פסו
־
לים מלשמש כראיה, זכה
לתגובות רבות. אלה התמקדו
בשאלות המהותיות שנדו
־
נו בפסק הדין בנוגע לאיזון
הפרטיות היא
לא חזות הכל
בתי הדין לעבודה בעניין איסקוב ובעניין בלוך קיבלו החלטות בדבר קבילותן
של ראיות על בסיס גישה המחמיצה את מטרתו של ההליך המשפטי. אם
הראיה לא נוצרה מלכתחילה תוך פגיעה בפרטיות, יש לאפשר את הצגת
הראיות, שממילא הייתה חובה לגלותן בהליך גילוי המסמכים
יצחק שרגאי, חגי ורד
בין זכויותיו הקנייניות של המעסיק במקום העבודה
והפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, ובין זכותו של
העובד לפרטיות במקום העבודה אגב שימוש במח
־
שב בכלל ובדוא"ל בפרט.
פרסומו של פסק הדין בעניין איסקוב בא בשל
הכללים המקיפים שנקבעו בו ביחס ליכולתו של
מעסיק לעיין בתכתובות דוא"ל של עובדיו. עניינה
של רשימה זו אינו בתש
־
תית הנורמטיבית שנקבעה
ובכללים שהתווה בית הדין
הארצי בפסק הדין בעניין
איסקוב. תשתית נורמטיבית
זו היא שצריכה להנחות כיום
מעסיקים ועובדים בהתנה
־
לותם, והיא עשויה לבוא לידי
ביטוי במגוון מקרים, לאו
דווקא בזיקה ישירה לקיומו
של הליך משפטי. ואולם
לדעתנו, תשתית זו הייתה
אמורה להוביל לתוצאה שונה
עו"ד יצחק שרגאי,
שותף במחלקת מסחר
אלקטרוני ואינטרנט, משרד
הרצוג פוקס נאמן
עו"ד חגי ורד,
שותף במחלקת דיני עבודה,
משרד הרצוג פוקס נאמן
הקביעה כי נפגעה פרטיותו
של עובד או של מעסיק
אינה אמורה בהכרח לחרוץ
את ההכרעה אם יש מקום
לאפשר שימוש בראיה. יש
לבחון את קבילותן של ראיות
מעין אלה לפי טיבן ולפי אופי
השימוש בהן ועיתויו
ינואר 5102
עורך הדין
׀
122