43 / 64
43
2011
יוני
עט השדה
הדרכה הורית לבני העדה האתיופית ברחובות
ממערכת החינוך הפורמלית ואולי יותר ממנה.
אנשי המקצוע הם גורם המסייע להורה העולה
להגדיר מחדש את ההורות במציאות החדשה
באופן שיאפשר לו להמשיך ולמלא תפקיד הורי
משמעותי.
התערבות רגישת תרבות המתבססת על קבלת
ק
הבדלי תרבות, על למידה הדדית ועל גמישות
בבחירת טכניקות ודרכי התערבות.
העסקת מנחה או מנחה ומגשר בן התרבות
ק
הנקלטת. איש מקצוע יוצא אתיופיה, המכיר הן את
תרבות המוצא של העולים והן את תרבות הארץ
הקולטת ואת שתי השפות (עברית ואמהרית),
מסוגל לגשר בין שתי התרבויות ולסייע בתהליך
הלמידה ההדדי.
תפיסת קשיי ההורות של יוצאי אתיופיה במסגרת
ק
תהליך הקליטה. מרבית המשפחות תפקדו
היטב בארץ מוצאן, אך כוחן ויכולתן נלקחו מהן
עם המעבר מאתיופיה לישראל. המעבר למדינה
ששפתה ומנהגיה זרים להם לחלוטין הציב
אותם בעמדת נחיתות, לא בגלל חוסר ביכולות
אישיות או משפחתיות אלא בשל תנאי חיים שהם
לחלוטין לא מוכרים. לפיכך יש לראות בהם אנשים
בעלי יכולת, שיש לספק להם את הידע והכלים
הנדרשים להתמודדות החדשה ולסייע להם לחזור
לתפקוד עצמאי. ההורים זקוקים לסיוע מקצועי
כדי לגשר על השוני לצורך ההסתגלות למציאות
החברתית החדשה.
תיאור הפרויקט – דרכי התערבות
כל התכניות להדרכה הורית של יוצאי אתיופיה
מטרתן להעצים את יכולות המשתתפים ואת
ביטחונם העצמי בהתמודדות עם מצבי החיים
השונים שעומדים לפניהם. התכניות מיועדות להקנות
לאוכלוסייה המטופלת ידע נוסף ודרכי התמודדות
נוספות. להורים מוקנים כלים נוספים על כלי ההורות
שכבר יש בידם, כדי להתאים את תהליך גידול
הילדים למקובל בארץ הקולטת. מכיוון שהאחריות
נשארת בידי ההורים, המסר הוא מסר של העצמה.
ההורים למעשה מרחיבים ומחדשים את רפרטואר
ההורות שלהם. הפעילות של המשפחות בתכניות
תורמת תרומה של ממש לסיכוייהן להשתלב טוב
יותר בחברה הישראלית. מטרת התכניות האלו לקדם
את תהליך הטמעתם של העולים בחברה הישראלית
– להנחיל להם את הנורמות המקובלות בישראל.
דרכי ההתערבות בתחום ההורי רבות ומגוונות,
והן "נתפרות" בהתאם לאפיוני המשפחה, צרכיה
ורצונותיה ולמשאבים של הקהילה. ההדרכה ההורית
מתקיימת בכמה דרכים:
– ההדרכה
הדרכה פרטנית להורה או לזוג הורים
ק
ניתנת על-ידי עו"ס בן העדה האתיופית או על-
ידי עו"ס יחד עם מגשר בן העדה האתיופית. טווח
ההתערבות נע מהדרכה נקודתית, בת מפגש אחד
עד שלושה מפגשים, ועד תכנית הדרכה ארוכת טווח
של מפגשים המתקיימים פעם בשבוע לאורך זמן.
– פעילות משותפת של הורה
הדרכת הורה-ילד
ק
וילד בהנחיית איש מקצוע או עובדים פרה-מקצועיים
בנושאים הקשורים לאינטראקציה בין ההורה לילדו
או לילדיו (הדרכת הורה-ילד בפעילות מונחית
במשחקייה שבמעון הרב-תכליתי ועל-ידי מדריכה בת
העדה בבית המשפחה במסגרת "התכנית הביתית").
שירותי הדרכה על-ידי עובדים סמך מקצועיים
ק
– שירותים הניתנים
כגון סומכות או חונכות
למשפחות שאין ביכולתן להפיק את מלוא התועלת
ממסגרות קבוצתיות, למען שיפור תפקודן וחיזוקן בחיי
היום-יום במסגרת הבית, המשפחה והקהילה.
פעילויות קבוצתיות הורים-ילדים במועדוניות
ק
– פעילויות משותפות לילדי המועדונית והוריהם,
המתקיימות במסגרת המועדוניות שמפעיל האגף
לשירותים חברתיים, בהנחיית עו"ס המועדונית.
– כמה מפגשים סביב נושא
סדנאות להורים
ק
מוגדר (סדנה בבית הספר להכרת המערכת
החינוכית בהנחיית עובדת סוציאלית והצוות החינוכי,
סדנת תזונה בהנחיית עו"ס וסטודנטים מהפקולטה
לחקלאות, סדנת בריאות ובטיחות בהנחיית עו"ס
ואחיות משרד הבריאות ועוד).
– הקבוצות שונות זו מזו בהרכב,
הדרכה בקבוצה
ק
בתכנים, בטכניקות ההתערבות ובמשך פעילותן.
סדנאות הורים המבוססות על התאוריה
ק
האדלריאנית בשיתוף בית הספר העירוני להורים
– הסדנאות פועלות בשכונת קריית משה מאז
24 ,
. הסדנאות מתקיימות פעם בשבוע
2002
שנת
מפגשים, והן מיועדות לאבות ולאימהות. את הקבוצות
מנחה עובד חינוכי-סוציאלי יוצא אתיופיה, שרכש את
השכלתו בהנחיית קבוצות במכון אדלר ובאוניברסיטת
בר-אילן.
– התכנית פועלת בשכונת
התכנית הביתית
ק
. היא מיועדת להורים
1998
קריית משה מאז שנת
יוצאי אתיופיה ובעיקר לאימהות לילדים בגיל הלידה
ועד שלוש שנים (מרביתם בבית ומיעוטם משולבים
במסגרת מעון יום). בצוות התכנית רכזת שהיא עו"ס