39 / 64
39
2011
יוני
עט השדה
ותיקות לצד משפחות עולים מארגנטינה, מחבר
העמים ומהקווקז. עד היום השתתפו במחנות הקיץ
הורים וילדים.
3,500-
משפחות – יותר מ
1,150-
כ
המשפחות באות לירושלים ובמשך ארבעה ימים,
בתנאי פנימייה, הן לומדות על מדינת ישראל כמדינה
יהודית ודמוקרטית באמצעות סיורים, הפעלות,
הרצאות, שיחות, לימוד מקורות, יצירה והפנינג.
בשלוש השנים האחרונות הצטרפו למחנות הקיץ
גם משפחות של בני הקהילה האתיופית. למדנו כי
הרעיון של יציאה למחנה או לנופש משפחתי היה זר
למדי למקצת המשפחות של בני הקהילה, ובכמה
מהמקרים נכנסו רכזי פאקט ומגשרים לתהליך
ממושך של הסברה וגיוס המשפחות.
במחנות עצמם נדרש צוות המדריכים לרגישות
ולהקשבה לצורכי המשתתפים. לדוגמה – לבקשת
המשפחות הוספנו לביקור בהר הרצל את הביקור
באנדרטה לנספים בסודן.
דוגמה אחרת: בתחילה השתתפו בני הקהילה
במחנה בקבוצות נפרדות, והיום המשפחות בנות
הקהילה שוהות במחנה הן בקבוצות מעורבות עם
משפחות ותיקות והן בקבוצות ייחודיות לבני הקהילה.
הרצון לבניית קבוצות מעורבות נבע מהתבוננות
וממשוב בקבוצה המעורבת הראשונה – המשפחות
בקבוצה פגשו משפחות אחרות, ובמשך ארבעה
ימים החלה הקבוצה לפתח מטרות משל עצמה,
לצד הטיפול במדינת ישראל והיכרות מעמיקה עם
ירושלים. ההיכרות ההדדית בין העולים ובין הוותיקים
הפכה להיות מטרתה של הקבוצה, ובמשוב שמענו
אבא יליד ישראל שסיפר: “אמנם יש אצלי במפעל
אתיופים, אבל זו הפעם הראשונה שאני מדבר עם
בן קהילה ממש פנים מול פנים“. אימא בת הקהילה
סיפרה כי שוחחה עם אימא ותיקה על בעיות
משותפות לאימהות למתבגרות, והיא גילתה כי “חלק
ממה שהבת עושה לי זה בגלל גיל ההתבגרות ולא
בגלל שאני גדלתי בעולם אחר“. אימא ותיקה סיפרה
כי זו הפעם הראשונה שהיא נחשפת לסיפור הקשה
של העלייה דרך סודן. אימא בת הקהילה החליטה
שחייב להיות המשך למחנה הקיץ ויזמה, יחד עם
פאקט, קבוצת המשך שפעלה בקריית גת. היטיבה
לנסח זאת אחת האימהות: “פשוט נפגשנו יחד – בני
אדם, יהודים, ישראלים“.
הילדים עצמם התחלקו מיד לקבוצות משנה של גיל
וג’נדר והתחברו בחבורות מעורבות.
הצלחת הקבוצה המעורבת הראשונה הביאה את
אנשי פאקט ויהלו“ם לשאוף להפעיל בעתיד עוד
קבוצות מעורבות, ולא רק במסגרת מחנות הקיץ.
חינוך משפחתי: קבוצות למידה משפחתיות בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל