42 / 64
42
2011
יוני
עט השדה
ארנה בן-צבי
בני העדה האתיופית חווים מעבר תרבותי דרמטי
בבואם לארץ כה שונה בתרבותה מארץ מוצאם.
להורים מקום מרכזי בהתפתחות הילדים ובחינוכם,
אך המעבר התרבותי של עולי אתיופיה מערים
קשיים על יכולתם למלא רבים מתפקודיהם בחברה
מערבית, ובכלל זה התפקוד ההורי. קשיים אלה
משפיעים על נגישות הילדים והתערותם במסגרות
החינוך השונות. הורים יוצאי אתיופיה נאלצים
להתמודד בארץ עם שינויים רבים הנובעים מהבדלים
תרבותיים-חברתיים ניכרים בין ארץ המוצא לארץ
הקולטת. תהליך הקליטה מטיל על הורים אלה את
הצורך להתמודד עם ערכי התרבות של החברה
הקולטת וכן את הצורך לרכוש מיומנויות חדשות
נרחבות בתחום ההורי. ההדרכה ההורית ליוצאי
אתיופיה מיועדת לתת מענה לצורך זה, כדי לאפשר
את השתלבותם המוצלחת של הילדים והמשפחות
בחברה הישראלית. ההדרכה ניתנה להורים לילדים
שנים שעלו מאתיופיה החל משנת
18
מגיל לידה עד
והם נתונים ב"משבר מעבר תרבותי".
1990
מטרות ההדרכה
המטרה העיקרית של ההדרכה היא לחזק את
ההורים, כדי לסייע להם למלא את תפקידם באופן
הטוב ביותר. ההנחה היא שהורים מחוזקים חשים
בטוחים במעמדם, במקומם ובתפקידם, וכך הם
יכולים לתמוך בילדיהם וליצור להם מרחב בטוח
לקליטה, לגדילה ולהתחנכות. העצמה זו חיונית
למניעת התוצאות ההרסניות של ניכור בין הילדים
להוריהם ושל התנתקותם מביתם, שהוא סביבת
החיים הטבעית שלהם. הורים מועצמים ומתפקדים
הם מחסום מפני אנומליה, עבריינות ומצוקה של
ילדים ונוער.
– המטרה המרכזית היא להעצים את
ברמת העולה
ההורים כמקור סמכות ואחריות, במצב שבו סמכות
זו מתערערת עקב המפגש הבין-תרבותי. העצמה
זו נעשית באמצעות הבהרת ערכים בחינוך ילדים,
זיהוי ערכים משותפים לתרבות הקודמת ולתרבות
החדשה ותרגומם להתנהגויות הוריות-חינוכיות
מתאימות ומקובלות בחברה הישראלית. תהליך זה
כולל הצגת תכולת התפקיד ההורי וגבולותיו בתרבות
הישראלית; הגברת מודעות ההורים לציפיות של
המערכת הבית ספרית מהם וליבון מערכת היחסים
האפשרית בינם לבין אנשי החינוך, איתור כוחות
שבהם נעזר העולה בעבר באתיופיה, כדי ליצור
תחושת רציפות ב"סיפור החיים" שלו ולאפשר לו
להשתמש בכוחותיו בהתמודדות עם הקשיים שהוא
חווה בשל השינויים בחייו, התמודדות עם התופעות
של הלם התרבות באמצעות מתן לגיטימציה לבלבול,
לגעגועים ולייאוש שעולים רבים חשים עקב המעבר
הבין-תרבותי; ויצירת תהליך המאפשר לעולים להגיע
לאינטגרציה בין המרכיבים של תרבותם הקודמת
לבין מרכיבי התרבות החדשה.
– המטרה המרכזית היא להכיר את
ברמת הקולט
התרבות של עולי אתיופיה, ליצור קרבה מתוך היכרות
וידע, להיחשף באופן פעיל לתרבות החדשה שהוא
פוגש ולקיים תהליך של למידה, בדיקה והשוואה בין
התרבויות. זאת כדי לאפשר העשרה וגדילה אישית
וחברתית מתוך העושר התרבותי הנחשף במפגש
.)2003 ,
(כהן וספקטור
העקרונות המרכזיים ששימשו
בסיס לפרויקט
הפרויקט מראשיתו התבסס על כמה עקרונות
מרכזיים:
הדגשת המשפחה כיחידה אורגנית בכל הנוגע
ק
לקליטתה ולהתערבות בדרכי חינוכה והכשרתה
לחיים בארץ.
תפיסת ההורים כמנהיגי המשפחה וכמובילי
ק
הקליטה. ההורים הם הדמויות המשמעותיות
ביותר בחיי ילדיהם ויש להם אחריות כלפיהם.
אנשי המקצוע הם גורם מסייע בלבד. ההנחה
היא שההורה הוא המכין את ילדיו לחיים לא פחות
הדרכה הורית לבני העדה
האתיופית ברחובות
תיאור העבודה עם הורים יוצאי אתיופיה בשכונת קריית משה ברחובות,
תכניות שפעלו בשיתוף בין פאקט לאגף לשירותים חברתיים
, עו"ס, מנהלת
ארנה בן-צבי
מחלקת קריית משה, האגף
לשירותים חברתיים, עיריית
רחובות וצוות פרויקט
"הדרכה הורית לעולי
יעקב אליאס,
אתיופיה" –
בינה זיו, רינה זוזוט,
יוסי מהרט, גילה ונדל