47 / 64
47
2011
יוני
עט השדה
המוצעות. מעטים הם האבות שנענו להזמנות
החוזרות ונשנות להשתתף באחת מתכניות ההורות
שאנו מפעילים. מאמצים רבים הושקעו באמצעים
מגוונים לשווק את התכניות להדרכה הורית, לעודד
אבות ולשלבם בתכניות, אך בלא הצלחה מרובה. עם
זאת, מתוך ניסיוננו בשדה נוכחנו לדעת שיותר אבות
השתתפו בתכנית הדרכה הורית כאשר הנחה אותה
איש מקצוע בעל מוניטין שהוא יוצא העדה האתיופית
וכאשר ההצעה להשתתף בתכנית נעשתה על-
ידי עובד סוציאלי שהוא גבר יוצא אתיופיה. כמחצית
מהגברים שהשתתפו ב"סדנת הורות" הופנו אל
התכנית על-ידי המשטרה, פקידת סעד לחוק
הנוער או בית משפט לנוער, בניגוד לרצונם. בסוף
שנת הפעילות הם הודו – כולם, בלא יוצא מן הכלל
– על ההזדמנות שניתנה להם ללמוד ודיווחו על
שינוי בדימוים כהורים ועל שינוי לטובה ביחסיהם
עם הילדים ועם המשפחה כולה. שיעור גבוה של
גברים השתתפו במפגשים חד-פעמיים בנושאי
הורות במתכונת "אסיפת קהילה", בסדנאות בנות
מספר מצומצם של מפגשים בעלי אופי "אוניברסלי"
ו"קהילתי", כגון סדנאות שנערכו לכלל ההורים תושבי
קריית משה (עולים וותיקים כאחד) בשכונה עצמה
ובפעילויות הורה-ילד שהתמקדו בשימוש במחשב.
סיכום
במהלך כל שנות הפרויקט השתתפו בו עשרות
רבות של אימהות עולות חדשות מאתיופיה ועשרות
מעטות של אבות. מקצתם השתתפו בתכנית
אחת, ורבות מהאימהות השתתפו בכמה תכניות.
נתון זה מראה שהשתתפות בתכנית מהווה חוויית
למידה מהנה ומתגמלת המעודדת המשך למידה.
הדגש שניתן להדרכה ההורית, היקפו הנרחב של
הפרויקט (כמה קבוצות בכל שנה) וקיומו לאורך
זמן (יותר מעשר שנים) מניבים פירות. הדיווחים
מהמסגרות החינוכיות וממצאי מכון ברוקדייל
מציינים שינויים ניכרים במידת מעורבותם של
ההורים בעשייה החינוכית ובקשר עם הגורמים
החינוכיים (השתתפות באסיפות ובימי הורים, וכן
באירועים בית ספריים), ירידה ברמת העוינות
והחשדנות כלפי הממסד החינוכי ועלייה באמון
ובשיתוף פעולה בתכניות המוצעות לקידום הילדים
ושיקומם (ביצוע אבחונים, קבלת טיפול ועוד), עלייה
במודעות ההורים לחשיבות החינוך הפורמלי והלא-
פורמלי (סידור ילדים במסגרת חינוכית מגיל רך
במעון יום, רישום לחוגים ללימודיות, למועדוניות
ולתנועות נוער), הקפדה על ביקור סדיר של הילדים
במסגרות החינוכיות, רכישת ציוד לימודי וארוחת
עשר. הורים מקבלים עליהם יותר אחריות בהשגחה
על ילדיהם בשעות אחר הצהריים ובפיקוח על
סדר יום מתוכנן, מה שמצביע על שיקום הסמכות
ההורית. השינויים המשמעותיים בקרב ההורים
משפיעים כמובן על השתלבותם הלימודית-חברתית
של ילדיהם. אנו עדים לירידה של ממש בדיווחים על
אלימות מצד הורים כלפי ילדיהם (כאמצעי ענישה
תרבותי המנוגד לחוק הישראלי), ירידה בדיווחים על
שוטטות, על עבריינות ועל שימש בחומרים ממכרים
בקרב הילדים.
השינויים המצוינים לעיל באים לידי ביטוי בעיקר בקרב
.12
) לילדים עד גיל
45
הורים צעירים (מתחת לגיל
הורים מבוגרים יותר עדיין משמרים את דפוסי ההורות
מארץ המוצא ומתקשים לעשות בהם את ההתאמות
הנדרשות בארץ; מרביתם לא השתתפו בתכניות
ההורות או השתתפו והתקשו להפנים מיומנויות
חדשות וליישמן. יש קושי ניכר של ההורים (מרביתם
הורים מבוגרים) להפעיל את סמכותם ההורית כלפי
ילדיהם המתבגרים, וההורים מבטאים חוסר אונים,
תסכול, ייאוש וויתור על ילדיהם. נוכח מצב זה, יש
חשיבות רבה לפיתוח של תכניות להורים לילדים
מתבגרים.
הדרכה הורית לבני העדה האתיופית ברחובות