50 / 64
50
2011
יוני
עט השדה
פנינה כפיר
הקהילה של “פעם”. אנחנו רואים את השתלבותם
בעיר בכל תחומי החברה – בעבודה, בלימודים
הגבוהים וגם בפוליטיקה, ואף יש לנו סגנית ראש עיר,
הגברת שולמית סהלו. אין ספק, הפרויקט קוצר היום
את ההצלחות.
:
PACT
בגני הילדים פועלות שתי תכניות במסגרת
אוריינות שפתית-מתמטית ורב-תרבותיות. אתמקד
בתחום הרב-תרבותי שבו אנו שמים דגש על החינוך
הערכי-חברתי ועל תרומתן ההדדית של קבוצות
בגן, מתוך הדגשה של מנהגים והתנהגויות אתניות,
כגון לבוש, אמנות, מאכלים ומוזיקה המאפיינים כל
קבוצה.
ואלה אבני הדרך שהובילו אותי לבניית התכנית
והפעילויות בתחום הרב-תרבותי:
הסובלנות לתרבויות ולעדות השונות הבונות את
ק
קיבוץ הגלויות של העם היהודי בארץ ישראל.
הוקרה וכבוד לתרבות שהילדים באים ממנה.
ק
הידוק הקשר הבין-דורי בין הורים לילדיהם.
ק
הרחבת עולם הידע והחוויה של ילדי הגן באמצעות
ק
מפגש עם מבוגרים בעלי תחומי עניין והתמחות
שונים.
חיזוק הגאווה התרבותית בקרב הילדים והוריהם
ק
בכל עדה.
חיזוק הקשר אל המורשת.
ק
הגברת מעורבות ההורים בעשייה המגוונת בגן.
ק
כבוד זה לזה, כבוד לשונה.
ק
“רב-תרבותיות” בגני הילדים –
מתאוריה למעשה
שלבים
שיחה אישית עם כל גננת שבפרויקט, הצגת
ק
הרעיון לפניה.
הגננת מבצעת “סריקת היכרות” של קבוצות
ק
תרבות בגנה; בודקת כישורים, כישרונות, יכולות
ומוכנות של הורים לתרום לילדי הגן ולהוריהם,
ובעקיפין – להעצמת הילד הפרטי שלהם.
הגננת בוחרת פעילויות שגובשו לאחר השיחות
ק
עם ההורים – כל פעילות מיוחדת לקבוצת
תרבות אחרת בגן.
הגננת משלבת את הפעילויות בנושא הרב-
ק
תרבותיות בתכנית השנתית של הגן.
הגננת מתכננת את מהלך הפעילות ואת כל
ק
הדרוש לה: חומרים נדרשים, אמצעים קישוטיים,
קטעים מוזיקליים, תוצרים בסוף הפעילות ועוד.
לכל פעילות מוזמנים כל ההורים, אך בכל פעם
ק
שמים דגש על קבוצת תרבות אחרת. העיקרון הוא
עבודה בקבוצות בהנחיה והובלה של נציגי הורים
מאותה קבוצת תרבות.
לפני תחילת כל פעילות הגננת מקיימת שיחת
ק
פתיחה על החברה הרב-תרבותית בגן, בעיר
ובארץ, על העלייה לארץ ועל קיבוץ הגלויות
המאפיין את החברה הישראלית.
פעילויות שתוכננו ובוצעו
כיוּר בחמר – מאפיין של יוצאי אתיופיה. הילדים ניסו
ק
ליצור כלים ופריטים כמעשה חיקוי של האימהות
שהיו בקבוצה. הילדים נהנו מאוד לעבוד עם
החומר.
הכנת בבושקות – מאפיין של יוצאי חבר העמים
ק
(ברית המועצות לשעבר). הורים מחבר העמים
יצרו עם הילדים בבושקות מגלילים בגדלים שונים.
לאחת הבובות הוסיפו צמות בלונדיניות ואחד
הילדים אמר “היא דומה לאלה שאצלנו בגן”.
הכנת חמסות, קישוט לבית – מאפיין של יוצאי צפון
ק
אפריקה. אצל בני העדה המרוקנית בלטו החמסות
שנעשו בכל מיני חומרים: חמר, דס, עץ, קישוטי
חרוזים, פייטים. אחדים מהילדים אמרו “כמו אצלנו
בבית”.
צביעת כדים וקעריות מחרס (מוכנות, קנויות) –
ק
מאפיין של יוצאי מרוקו וגם אתיופיה.
רקמה על רשת לפי דגמים – מאפיין של יוצאי
ק
קהילות שונות. אימהות יוצאות הקהילה הביאו
ה מיוחדים. הכלים
ָ
י
ְ
פ
ַ
כלים צבעוניים עשויים מחוטי ר
היו מקושטים כמעשה רקמה, ולמקצתם היו גם
מכסים. הגננות בחרו לתת לילדים לרקום בחוטי
צמר על רשת, והילדים ניסו לחקות את קישוטי
הקערות האותנטיות.
סיפור אישי – נציגים של עדות שונות מספרים
ק
“איך למדתי כשהייתי ילד”. הורים מעדות שונות
סיפרו על ילדותם, הוצגו תמונות אותנטיות והילדים
השמיעו קריאות התפעלות. תאיר: “אבא, ממוצא
תימני, נולד בירושלים. יפה הגננת הביאה לו בגד
תימני, והוא לימד אותי ואת החברים שלי אריאל וניר
לקרוא בספר התורה. אבא סיפר שהספר קדוש,
וכשהיה קטן סבא לימד אותו בספר הזה. עכשיו
הוא מלמד אותי. הוא סיפר על ארץ תימן, הרגשתי
נעים, עשה לי טוב. סיפרתי על כך לאימא”. נחמן, בן
חמש וחצי, נשאל “מה הרגשת כאשר אבא הציג
לילדים את ספר התורה?” “הרגשתי שמח, כי אבא
שלי בא לגן. כי הוא לימד ילדים. רוצה להיות כמוהו.