38 / 64
38
2011
יוני
עט השדה
קליטה, מורות וגננות יצרה כעס ועוררה תגובות
שונות, החל מכעס על עצם החלפת השם, מאבק
להשבתו ועד אדישות כלפיו. המפגש מבוסס על
ההבנה שהשם הוא מרכיב בסיסי בזהות האישית
ועל כל אחד להיות ער להשלכות של החלפתו.
“כיבוד הורים“ – על הדומה והשונה בכיבוד הורים
ק
בתרבות האתיופית והישראלית, ומה בני הקהילה
עצמה היו רוצים לשמר או לשנות בתפיסת הכבוד
כלפי ההורים.
“נתינה ואחריות“ – על גבולות במשפחה ופיתוח
ק
אחריות אצל ילדים.
קהל היעד להקמת קבוצות של משפחות לומדות
מוגדר על-ידי רכזי פאקט על-פי צורכי הקהילה
השונים בכל עיר ועיר. הקבוצות פועלות בבתי ספר,
במתנסי“ם, במועדונים ובמבנים שהעירייה מעמידה
לרשות פאקט.
מתוך התכנית המקורית התפתחו גרסאות והתאמות
שבאו לענות על צרכים של קבוצות בעלות מיקוד
שונה:
קבוצת משפחות לומדות שפעלה בעקבות עבודה
ק
שנעשתה בקבוצת הורים. בלימוד המשפחתי
הושם דגש על יישום של הדברים שההורים
למדו “על יבש“. בשיחת המשוב דיווח זוג הורים
שהשתתף בתכנית כי בעקבות המפגשים הם
פיתחו מנהג משפחתי – לשבת בשבת ולשמוע
את ההורים מספרים על ילדותם באתיופיה.
תם המתבגרת
ִ
כשהמנחה שאל “מדוע?“ ענתה ב
“כי זו ההיסטוריה שלי, למרות שנולדתי כאן!“
כשנשאלה אותה נערה מה היא “הרוויחה“
מההשתתפות במפגשים, היא לא היססה והצביעה
על אביה ואמרה – “הכרתי אותו!“
מגשר ומנהלת אזורית זיהו קושי של גברים
ק
ילדיהם
יחסית בתקשורת עם
מבוגרים
ה“ישראלים“. כמענה, נוצרה קבוצת אבות וילדיהם,
בעיקר בגיל הגן וראשית בית הספר. להנחיית
הקבוצה נבחר גבר בן הקהילה, כדי ליצור אצל
ההורים תחושת שייכות והזדהות.
במועדונית טיפולית משותפת לילדים ותיקים ובני
ק
עולים נעשה ניסיון “אחרון“ למנוע הרחקתם של
הילדים מהבית באמצעות תהליך טיפול יומיומי.
ההורים שותפו בתהליך במפגש שבועי מונחה עם
הילדים.
בית ספר פנה לפאקט וביקש עזרה בשילוב
ק
ההורים בני הקהילה בהנהגת ההורים הבית
ספרית. בקבוצה שנוצרה הדגישה המנחה שאלות
של מנהיגות לצד חיזוק ההורים והעצמתם. בין
היתר למדו המשפחות על דוד המלך, על אבא
מהרי ועל תפקידם של השמגלוץ’ (הזקנים)
בהנהגת הקהילה.
מגשרת בבית ספר זיהתה צורך ייחודי – שיפור
ק
התקשורת בין ילדים בגן חובה וכיתה א’ ובין
ההורים במשפחות צעירות. הקבוצה שנפתחה
הייתה קבוצה מעורבת של בני קהילה וותיקים.
קבוצה של משפחות עולים שזה עתה יצאו ממרכז
ק
הקליטה והשתלבו בחיים בחוץ נזקקה לתמיכה
וחיזוק.
בשתי תחנות מעבר בחייהם של הילדים נדרשת
הכנה מיוחדת, הן של הילדים והן של ההורים. המעבר
מגן הילדים לכיתה א’ ומבית הספר היסודי לחטיבת
הביניים הוא מעבר של הילד למסגרת חדשה ושונה.
על ההורים לתמוך בילד במעבר זה, אך הם עצמם
לא תמיד מכירים ומבינים את המערכת החדשה
והם אינם יודעים כיצד להתמודד עם המעבר ועם
השלכותיו.
בשיתוף עם רכזי פאקט פותחו שתי תכניות מעבר,
וגם בהן מושם דגש על מפגשים משפחתיים המכינים
את הילדים ואת ההורים יחד להיבטים שונים של
המעבר ופורסים לפניהם את מבנה המערכת
החדשה, הדרישות שלה, ואת תפקיד ההורה והילד
במקום החדש.
בשלב הבא תוּכן תכנית לליווי המשפחות בכיתה א’
ובכיתה ז’.
את סדרת המפגשים אנו מסיימים לעתים קרובות
במפגש העוסק בהכנסת אורחים, והמפגש מתנהל
במתכונת של טקס הקפה המסורתי של בני הקהילה
(הבונה). שלא כמקובל באתיופיה, שם לילדים לא
היה חלק בטקס של המבוגרים והם הודרו ממנו, כאן
אנו מבקשים מהילדים להשתתף בטקס ומבקשים
מההורים להכינם למפגש. כך מועבר שוב המסר
המרכזי של התכנית כולה: מצד אחד – לגיטימציה
למסורות ולערכים של ההורים והעברתם לילדים,
ומצד שני – שיתוף הילדים, כמקובל בחברה שבה
הילד “במרכז“.
מחנה הקיץ
העבודה עם המשפחות מגיעה לשיאה בקיץ.
מזה שמונה שנים מקיימת עמותת יהלו“ם מחנות קיץ
משפחתיים בירושלים. אל המחנות מגיעות משפחות
אור שחר