33 / 64
33
2011
יוני
עט השדה
הגוג'ו נמצא במרחק אלפי מילין מכאן אבל עדיין קרוב ללב
פתר דובי'לה את הבעיה? הבית צפוף מדי, דובי'לה
בוחר לחפש בית אחר... הילדים העלו פתרונות של
סוגי בתים אחרים. בנקודה זו עבר כל כובד המשקל
אל ההורים בני הקהילה. התבוננו יחד בציור גדול
של כפר אתיופי. התמונה עוררה התרגשות רבה
בקרב ההורים והילדים כאחד. אימא של יונתן החלה
מסבירה בפירוט כל פרט ופרט בתשובה לשאלות
הילדים. הילדים היו מרותקים. עוד אימהות החלו
חולקות עמנו חוויות מחיי הכפר. שרית המתגברת
הציעה שיכינו לדובי'לה גוג'ו* והציגה לפני הילדים
דגם שהכינה מבעוד מועד. "נחמד", אמרה אימא
של יונתן בלוויית חיוך ביישני, "אבל גוג'ו זה ככה..."
אמרה ואחזה בחמר, בקש ובענפים שהיו במרכז
* גוג'ו – בקתה אתיופית
תי...
ִ
השולחן והחלה יוצרת בזריזות מפליאה גוג'ו אמ
והילדים בעקבותיה. שלושים דקות חלפו. למותר
לציין שהילדים לא חשו בזמן שחלף. בסופו של דבר
דו ילדים
ִ
ניצב על השולחן כפר אתיופי אותנטי ולצ
גאים ואימהות גאות לא פחות שחוו חוויה מעצימה.
לנו, ה"פרנג'ים"**, לא נותר אלא להודות לה על
שחלקה עם הילדים ועמנו חוויות ילדות, על כך
שפתחה לנו צוהר אל הבית שממנו באה, אל ריחות,
צבעים ומראות שהותירה מאחור, שלעולם יהיו חלק
מזהותה, ואולי עתה – משניתנה בידיה ההזדמנות –
חלק מזהותו של בנה. הגוג'ו אינו עוד רק מילים וחלום,
חמר, ענפים וקש, הרחק באתיופיה, הוא חלק מהבית
שבנתה כאן בישראל.
** פרנג'ים – לבני העור בשפה האמהרית