גוינט ישראל | עט השדה גליון 7 | יוני 2011

31 / 64

31
2011 יוני עט השדה
הפניות ורשימה ביבליוגרפית
מלאה למאמר זה ניתן למצוא
באתר אשלים
וכלל תלמידי הכיתהPACT: הבנת טקסט מידעי בקרב ילדי 1 לוח
רמת ההישג
קבוצה
תלמידים שלמדו בתכנית הכיתה תלמידים שלמדו בתכנית פאקט
טקסט מידעי תחילי טקסט מידעי סופי טקסט מידעי תחילי טקסט מידעי סופי
מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים
100-90 8 12% 33 54% 0 0% 4 44.5%
89-80 14 22% 13 21% 2 20% 4 44.5%
79-60 21 32% 14 23% 6 60% 1 11%
59-0 22 34% 1 2% 2 20% 0 0%
סה“כ 65 100% 61 100% 10 100% 9 100%
וכלל תלמידי הכיתהPACT+ : הבנת טקסט סיפורי בקרב ילדי2 לוח
רמת ההישג
קבוצה
תלמידים שלמדו בתכנית הכיתה תלמידים שלמדו בתכנית פאקט
טקסט סיפורי תחילי טקסט סיפורי סופי טקסט סיפורי תחילי טקסט סיפורי סופי
מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים מספר
תלמידים אחוזים
100-90 16 25% 35 56% 3 30% 9 90%
89-80 14 22% 15 24% 1 10% 0 0%
79-60 17 26% 9 15% 4 40% 1 10%
59-0 18 28% 3 5% 2 20% 0 0%
סה“כ 65 100% 62 100% 10 100% 10 100%
א’, אשר ביססה את הקריאה המדויקת ואת שטף
הקריאה, וכן של תכנית הבנת הנקרא והעשרת
הידע באמצעות טקסט מידע. תוצאות חוזרות אלה,
שהצביעו על צמצום פערים בין התלמידים יוצאי
אתיופיה לבין שאר תלמידי הכיתה, העידו שיעדי
התכנית בתחום הלימודי הושגו וכי יחד עם צוות בית
הספר הצלחנו להתוות דרך לשילובם הלימודי של
התלמידים יוצאי אתיופיה בחברת תלמידי בית הספר.
מנהלת בית הספר הוסיפה כי העבודה הממוקדת עם
התלמידים יוצאי אתיופיה חיזקה גם את התלמידים
האחרים שנהנו משינוי דפוסי העבודה בבית הספר.
דברי סיום
במאמר זה הצגנו את מאפייני העבודה של צוות
חינוכי ממכללת קיי עם צוותים חינוכיים בבתי ספר
ובמסגרות אחרות ואת עקרונות העבודה עם הילדים.
עקרונות אלה יושמו בבית הספר “גבים“. צוות
המכללה וצוות בית הספר פעלו יחד כקהילה לומדת
פשרה התפתחות מקצועית מיטבית גם לצוות ִ שא
בית הספר.
שני עקרונות בלטו בעבודת הצוותים עם התלמידים:
רגישות חברתית-תרבותית ועבודה דיפרנציאלית
מותאמת לצרכים האישיים של כל אחד ואחת.
המאמר מציג תמונת מצב חיובית בתחום הלימודי.
לאור הישגים אלה באוכלוסיית התלמידים,
המאופיינת על-פי דוחות שונים בתת-הישגיות
), התעוררה 2010 ,(חביב, הלבן-אילת, שץ ואלמוג
סקרנותנו כלפי תפקודה של אוכלוסייה זו בתחום
החברתי-רגשי ככלל, ובפרט במאפייניהן של
תחושות השייכות והמעורבות החברתית של
התלמידים בחיי בית הספר. בפן הארגוני נתעוררה
שאלת אפיונה של הסביבה החינוכית-רגשית-
חברתית של בית הספר שבו לומדים הילדים יוצאי
העדה האתיופית.
שאלות אלה עומדות בבסיסו של המחקר הנוכחי
(המחקר מופיע בגיליון זה). המחקר שבוצע על ידי
יחידת המחקר של מכללת קיי תומך בתרומה של
השותפות בין האקדמיה-המכללה לבין בית הספר
ובחשיבותה של תרומה זו לקידום התלמידים יוצאי
העדה לצד קידומם של כלל תלמידי בית הספר.
יחסי גומלין אקדמיה-שדה: המקרה של בית הספר “גבים“