27 / 64
27
2011
יוני
עט השדה
יחסי גומלין אקדמיה-שדה: המקרה של בית הספר “גבים“
ישתלבו במוסדות להכשרת מורים והללו יכשירו
מורים מצטיינים אחרים. החוקרים סברו כי מערכת
החינוך והמוסדות להכשרת מורים יקודמו בדרך
זו. השקפה זו הובילה ליצירת שותפויות בין בתי
Goodlad
, 1990;(
הספר לבין המכללות להוראה
.)
Sirotnik
, 2001
המפגש בין מעשה ההוראה והעשייה החינוכית בבתי
הספר לבין התרבות האקדמית של המכללות יצר
“תרבות שלישית“. תרבות זו הדגישה את התאוריות
של העשייה ואת הצורך בבניית תאוריות בעקבות
המעשה. הקהיליות הלומדות, הכוללות את נציגי
ההכשרה, את הסטודנטים ואת צוותי ההוראה, הן
הסימן המובהק של תרבות חדשה זו. השיח שהתקיים
בתוך הקהיליות השפיע הן על תכניות ההכשרה
במכללות הן על העשייה הבית ספרית.
בד בבד עם התהליכים שהתרחשו בהכשרת
המורים בעולם עלתה במכללת קיי אי שביעות רצון
מההכשרה “המסורתית“. ההכשרה “המסורתית“
הדגישה את הלימודים התאורטיים מתוך ציפייה
שפרחי ההוראה ישלבו בין סוגי הידע השונים ויביאו
אותם לידי ביטוי בעבודתם בשדה. ההכרה בכך
)
Shulman
, 1987(
שידע של הוראה נבנה בעשייה
הביאה את צוות בית הספר היסודי ליצור שותפויות
עם כמה בתי ספר בעיר. נוסף על מחקרים שעסקו
באיכות ההוראה (ראו לעיל) החל תהליך אקדמיזציה
של המכללות בארץ. תהליך זה חידד את הצורך
בשמירה על ייחודה של הכשרת המורים והדגיש את
חשיבות מעורבותן של המכללות בעשייה החינוכית
בשדה החינוכי.
הנחת היסוד העיקרית של מעורבות המכללה
בתכניות בשדה החינוכי היא שכל הצדדים
המעורבים בשותפויות יוצאים נשכרים. שותפות
תתקיים לאורך זמן רק אם המעורבים בה חשים
שצורכיהם ממומשים ושהשותפות תורמת להם.
בתכניות החינוכיות שמפעילה המכללה אכן
נשמר “עקרון השותפות“ בין מומחים מן הצוות
האקדמי לבין סטודנטים מהמכללה וביניהם לבין
הצוותים הפועלים במסגרות החינוכיות. המומחים
מן המכללה מפתחים את התכניות ונשכרים מן
תים אף
ִ
האפשרות ללוות אותן בעשייה בשדה ולע
במחקר. תהליך זה מאפשר יצירת ידע אקדמי חדש.
הסטודנטים (המעורבים בתכניות) ערים לסוגיות
המעסיקות את מערכת החינוך ולצורכיהן של
אוכלוסיות ייחודיות. הם קונים ידע וניסיון שיאפשרו
להם להתמודד בהצלחה עם הסוגיות הללו. הצוותים
מם לשותפות ניסיון
ִ
במסגרות החינוכיות מביאים ע
מעשי רב וידע שבחלקו הוא סמוי. המפגש עם
האקדמיה מסייע לצוותים להפוך את הידע הסמוי
לידע גלוי וזמין, להמלילו, לעגנו בידע תאורטי עדכני
Argyris &
וליצור גם את תאוריות הפעולה שלהם (
.)
Schon
, 1974;
Eraut
, 1994
מאפייני המעורבות של מכללת קיי
בשדה החינוכי
מאפייני העבודה עם הצוותים החינוכיים
יצירת קהיליות לומדות
הקהיליות הלומדות הן המסגרת המאפשרת את
קיומו של השיח המקצועי שלו שותפים המומחים,
הסטודנטים והמורים. המכללה מכוננת קהיליות
לומדות בכל תכנית, לרבות בתכנית פאקט. אפשר
ללמוד על כך מהדוגמה של בית ספר “גבים“
בבאר שבע, שמופעלות בו שתי תכניות לקידום
השפה, האחת בכיתות א’-ב’ והשנייה בכיתות א’-ה’.
בתכנית המיועדת לכיתות א’-ב’ מתקיימים מפגשים
קבועים בין המומחית מן המכללה לבין כל הגורמים
המטפלים בתלמידים: מחנכות, סייעות, מורת
שילוב, סטודנטים, קלינאית תקשורת, מגשרת ועוד.
במפגשים אלה מדגימה המומחית כיצד מאתרים
את מקומו המדויק של התלמיד בתהליך רכישת
הקריאה. לאחר שלב האיתור יש להיערך לשלב
גיבוש העבודה ודרכי הלמידה-הוראה. היערכות
זו מתבצעת בשיח בצוות שבו משתתפים כל
השותפים בעשייה. כדי להבטיח עבודה יעילה וטובה
של כל השותפים יש צורך בהדרכה ובהעמקה של
הידע המקצועי לפני התערבות ובמהלכה. לצורך
זה נבנה קורס עבור הסטודנטיות, שהן קבוצה אחת
בקרב השותפים, ונושאו – עיקרי תכנית העבודה.
השיח המקצועי מתנהל בין כל השותפים, וכל צד
מו ידע ייחודי בעל ערך. מפגשים אלה מאירים
ִ
מביא ע
לכל אחד מן השותפים היבטים שהוא אינו ער להם.
באמצעות הדיאלוג והחלפת המשמעויות נבנית
בקהילייה שפה מקצועית משותפת וכל המאמצים
של הפועלים בתכנית מתרכזים במטרות המשותפות
ובדרכי השגתן.
התפתחות מקצועית מתמדת והטמעת התפיסה
החינוכית
השותפים בתכניות החינוכיות נהנים במהלך עבודתם
מליווי מקצועי של מפתחי התכניות – המומחים מן
המכללה. הפעלת תכנית חינוכית נדרשת לסוגיה
של התאמת הצרכים למסגרת שהיא פועלת בה: