23 / 64
23
2011
יוני
עט השדה
ממויה זרה
תהליך הגירה מחייב שבירה והתנתקות מחד גיסא,
ולמידה והסתגלות למציאות החברתית החדשה
מאידך גיסא. לעולי אתיופיה תהליך זה קשה במיוחד,
בשל השונות התרבותית העצומה בין אורח חייהם
הקודם לאורח חייהם החדש. השינוי חריף ביותר –
מאורח חיים כפרי במדינה מתפתחת להשתלבות
בחברה מערבית מודרנית, על כל המשתמע מזה.
עם המעבר לישראל התפרקו המסגרות החברתיות
המסורתיות. קשיי ההסתגלות של עולי אתיופיה
נובעים בעיקר מקושי בתפיסת המציאות הכוללת
של החברה הישראלית ובתפיסת התנהגותם בתוך
מציאות זו. תפיסת המציאות החדשה ופירושה
בהתאם למסגרת המושגית התרבותית יוצרת אצלם
אי-הבנה. מה שחשוב בתרבות אחת עלול להתפרש
כלא חשוב בתרבות אחרת.
כדי להקל על עולי אתיופיה ולסייע להם להשתלב
בחברה הישראלית, יש היום מספר לא מבוטל של
בתחומים שונים, כגון חינוך,
מגשרים תרבותיים
מועסקים מגשרים
PACT
בריאות ורווחה. בפרויקט
הממלאים תפקיד חיוני בקידום אוכלוסיית עולי
אתיופיה.
מגשר תרבותי המסוגל לצמצם את ההבדלים בין
המהגר לחברה הקולטת יוצר הבנה בין-תרבותית.
מגשר תרבותי מגשר בין אינדיווידואלים, קבוצות
וארגונים. תפקיד הגישור התרבותי משתנה בהתאם
למטרות – מאיסוף מידע ומחקר לשם קידום תכניות
המתאימות לאוכלוסיית העולים ועד להתערבות
בקונפליקטים ובניית גשר של הבנה הדדית. הגישור
מאפשר חיבור של אוכלוסיית המהגרים לחברה
החדשה על-ידי הקניה שיטתית של ידע, מידע
ומיומנויות התנהגותיות שהולמים את הזרם המרכזי
בחברה.
עם זאת, בדרכו של המגשר התרבותי למלא את
משימתו ביעילות יש גם מכשולים ומלכודות.
המכשולים והמלכודות יכולים לבוא לידי ביטוי בכמה
אופנים:
מגשר תרבותי חי למעשה בין שני עולמות:
ק
בעיני המהגרים הוא יכול להיתפס כשייך לחברה
המארחת, מי שאין לו קושי בהתקשרות עם החברה
המארחת. על-פי תפיסתם, המגשר הפך להיות
אדם לבן בסגנון חייו ובמחשבותיו ולכן הוא לא שייך
להם. ואולם נציגי החברה המארחת עשויים שלא
לקבל אותו כאחד משלהם. המגשר מרגיש בדידות
שעלולה לפגוע במוטיבציה שלו. הוא עומד למבחן
מתמיד של העולים: אם הוא פותר את בעיותיהם, הם
עשויים לקבל אותו כאחד משלהם, אם לא – הוא לא
משלהם. סיטואציה זו עלולה לגרום לבלבול מחשבתי
אצל המגשר. יתרה מזו, היא אף עלולה לגרום לחוסר
נאמנות של המגשר לתפקידו.
המגשר נתפס כ“כול יכול“: העולים החדשים
ק
עלולים לראות במגשר מי שיכול וחייב לפתור את
כל הבעיות העומדות לפניהם. לעתים גם המגשר
עצמו מרגיש שהוא “כול יכול“ לסייע לעולים החדשים
בכל בעיה, וכאשר הוא לא מצליח – הוא חש אכזבה
גדולה, תסכול ואף כישלון.
מגשרים רבים נופלים בפח של הגנה יתרה על בני
ק
קהילתם. בפעולה של הגנה יתרה על בני הקהילה
יעילותו ומורכבותו של
גישור תרבותי
*
לגישור תרבותי תפקיד חשוב ביותר בתהליך הסתגלותם של מהגרים/עולים חדשים
והשתלבותם בחברה מארחת או קולטת. הגישור, כשמו, יוצר גשר להבנה במפגש הבין-תרבותי
בין מהגרים / עולים חדשים לנציגי החברה המארחת. מפגש בין-תרבותי הוא לא רק כניסה
לעולם של נורמות, מסגרות, שיטות התמודדות וקודים שאינם מוכרים, אלא גם מפגש עם
אנשים החיים בתוך תרבות זו ומייצגים אותה כלפי העולים. במעבר הבין-תרבותי מתעוררות
אי-הבנות בתחומים שונים בין המהגר לנציגי החברה הקולטת, וככל שהשוני התרבותי ביניהם
גדול יותר, כך ירבו אי-ההבנות בין הצדדים. העלייה מאתיופיה היא דוגמה בולטת לכך.
* מהגרים ועולים חדשים – שני המונחים במאמר מתייחסים
לאותה אוכלוסייה.