18 / 64
18
2011
יוני
עט השדה
נועה גורי-גוברמן
תכנית "אור" באשקלון –
בדגש שפה
מחקרים רבים מראים כי השנים הראשונות בחייו של הילד הן תקופה מכרעת להתפתחותו,
על כן יש חשיבות גדולה להתערבות מוקדמת המותאמת לצרכיו בגיל הרך
, רכזת
נועה גורי-גוברמן
ארצית, תכנית "אור"
מחקרים רבים מראים כי השנים הראשונות בחייו
של הילד הן תקופה מכרעת להתפתחותו, על כן
יש חשיבות גדולה להתערבות מוקדמת המותאמת
לצרכיו בגיל הרך. מכאן ברור כי לאיכות העבודה
החינוכית, למעורבות ההורים והמחנכים בתהליך
החינוכי של הילד וכן לחוויות הרגשיות, החברתיות
והקוגניטיביות המזומנות לו יש השפעה מכרעת על
התפתחותו הרגשית והחברתית ועל התפתחות
כישוריו והישגיו הלימודיים. עובדה זו נכונה בקשר לכל
ילד, אך היא נכונה עוד יותר כאשר מדובר באוכלוסיית
הילדים יוצאי אתיופיה.
הוגש ללשכת המדען הראשי במשרד
2006
בינואר
החינוך דוח מדעי המסכם מחקר שערכה ד"ר מיכל
שני מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. המחקר
עוסק ברכישת השפה הכתובה בקרב ילדי העדה
האתיופית בישראל (ובתוך כך גם בהיבטים אורייניים-
סביבתיים של רכישת השפה). ההחלטה לערוך
מחקר זה בקרב ילדים ממוצא אתיופי התקבלה
עקב דיווחי האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
ונתונים סטטיסטיים שונים של משרד החינוך,
נתונים שלפיהם ילדים ממוצא אתיופי נתונים בסיכון
להתפתחות קשיים ברכישת מיומנויות קריאה וכתיבה
ובתפקוד הלימודי בכלל מילדות מוקדמת ועד בגרות.
מהמחקר עולה כי לילדי העדה האתיופית יש חסכים
מובהקים בידע האורייני-הסביבתי בכל שכבות הגיל
שנבדקו (גן עד כיתה ו'), רמת הידע שלהם בפתרון
בעיות מורכבות, הידע האורייני-הסביבתי שלהם וכמה
מהכישורים הלשוניים שלהם נמוכים מאלה של בני
גילם שאינם בני העדה האתיופית.
הסיבה לפער נעוצה באפיונים האורייניים-תרבותיים
של בני העדה האתיופית עצמה: תרבות אוראלית
(כלומר, מושתתת על השפה המדוברת), העברה
מצומצמת של שפת האם לילדים, שכיחות נמוכה של
הורים דוברי עברית על בורייה, מיעוט הורים הקוראים
וכותבים בשתי השפות ואוריינטציה שונה בכל הקשור
במבט ראשון, קבוצת הילדים שקידמה את פניה
של משלחת המבקרים בגן "דליה" לא נבדלה מכל
קבוצת ילדים המעלה הצגה בגן. הילדים הנרגשים
המחיזו בעזרת אביזרים את עלילת הספר "הבית של
מיץ פטל".
ואולם בדיקה נוספת תגלה כי מרבית השחקנים
שניצבו לפני חברי המשלחת והציגו בביטחון את
הדיאלוג הסיפורי נמנעו בעבר מדיבור במסגרת הגן,
התקשו להאזין לסיפור מתחילתו ועד סופו, לשחזר
את עלילתו ולהבין את תוכנו.
רובם הכירו את הספר לראשונה במסגרת תכנית
התערבות ותגבור בתחום השפה והאוריינות
"תכנית אור", הפועלת בגני ילדים בעיר אשקלון משנת
בשיתוף פעולה של אגף שח"ר במשרד החינוך
2007
עם פרויקט פאקט.
במסגרת התכנית פותחו דרכים לתגבר ילדים
מהקהילה האתיופית בצד ישראלים ותיקים בתחומי
השפה והאוריינות, מתוך שיתוף מעצים של הוריהם
וקשר הדוק עם תרבות המוצא.