14 / 64
14
2011
יוני
עט השדה
דיצה ברסלואר, מירי פלדל
אל "טיפות
PACT
מתוך תפיסה זו חברה תכנית
החלב" בעיר, והיא מאפשרת לממן הצטרפות של
מגשרות מהעדה האתיופית, תושבות העיר, לכל אחת
מ"טיפות החלב" (בד בבד מועסקת אחת המגשרות
). מדובר בנשים
matching
על-ידי משרד הבריאות ב-
שאין להן הכשרה מוקדמת בתחומי הבריאות, הגיל
הרך ובכלל, אך הן בעלות רצון טוב ומוטיבציה לסייע
לבני עדתן ולקדמם. מהרגע הראשון הוגדרו המגשרות
על ידינו "מחנכות לבריאות", הגדרה הממצה את אופי
התפקיד וחשיבותו לצד אחיות "טיפת חלב".
מותאמי גיל ולמתן גרייה מקדמת. באינטראקציה
של ההורים עם האחיות חווינו פער תרבותי גדול
בתפיסת חשיבותו של משחק משותף של ההורה עם
הילד. כדי לענות על צרכים חשובים אלה ולקדם את
התפקיד ההורי, החלו המחנכות לבריאות להפעיל
את המשחקיות ב"טיפות החלב", להכיר להורים
ולילדים משחקים המתאימים לגיל הילדים, ולא פחות
חשוב – להנחות את ההורים ולאפשר להם חוויה של
משחק משותף עם הילד, חוויה שלרבים מהם הייתה
זרה ולא מובנת מאליה.
את חשיבות התהליך הארוך עם ההורים בתחום
זה ואת הפירות המבשילים לאורך זמן אפשר
להדגים באמצעות חוויותיהן של המחנכות לבריאות
בעקבות פעילויות קיץ לאימהות וילדים במסגרת
פאקט, פעילויות שהן מלוות בכל שנה. לפני
כשנתיים, לאחר כמה שנים של עבודה מאומצת
ומתמשכת במשחקיות, בהדרכה פרטנית וקבוצתית,
התמוגגו המחנכות לראות סוף-סוף שינוי של ממש
באינטראקציה של האם עם הילד בתחום המשחק.
שלא כבשנים קודמות, שאז התגודדו האימהות
בצד ולא נענו להזמנות להצטרף לילדיהן בפעילויות
השונות ואף הגיבו בחוסר הבנה ובמעין גיחוך על
עצם הרעיון, באותה שנה הצטרפו האימהות בפעם
הראשונה לפעילויות ולמשחקים עם הילדים באופן
תים
ִ
הטבעי ביותר, וכמובן – גם נהנו מכך מאוד. לע
אנו נדהמים לגלות כמה סבלנות, עקביות ועקשנות
נדרשות מכלל הצוות, האחיות והמגשרות, כדי לקצור
את הפירות לאורך זמן.
ר', אם לתינוקת שאך נולדה, הראתה רצון רב
להעניק לתינוקת את המיטב. עם זאת, היא
התקשתה להבין את חשיבות המשחק והגרייה,
השתדלה להיניק אך נטתה לוותר על כך בקלות.
בבית כמעט שלא היו משחקים וצעצועים. בתיאום
וליווי הדרכתי של האחות, החלה המחנכת לבריאות
להיפגש עם האם בתדירות גבוהה בביתה וב"טיפת
חלב". במהלך המפגשים שיתפה האם את
המחנכת בקשייה הרבים גם בתחום הזוגי והכלכלי,
וזו שימשה לה הן אוזן קשבת והן אשת מקצועת
מייעצת ותומכת. בזכות האמון הרב שנבנה נוצר
שיתוף פעולה נפלא עם האם, נושאים רבים
שעליהם עבדו ביחד, כגון תזונה מתאימה בשלבים
השונים, גרייה מקדמת, חשיבות המשחק, בטיחות
וכדומה, הופנמו ויושמו בהדרגה. כשהתינוקת הגיעה
לגיל שנה יצאה האם לעבודה – בעידוד המחנכת.
בעקבות העבודה המשותפת, למרות המצב הכלכלי
במסגרת התכנית נפתחה בכל "טיפת חלב" בעיר
משחקייה מצוידת באביזרי התפתחות, במשחקים
ובספרי קריאה המותאמים לצורכי הילדים בגיל הרך.
אחיות "טיפות החלב" הדריכו את המחנכות בנושאים
מגוונים שיכשירו אותן לתפקידן בקידום המשפחות,
כגון התפתחות הילד, התאמת משחק לגיל הילד,
בטיחות ומניעת היפגעויות בבית ובחצר, תזונת
האישה ההרה, התינוק והפעוט, ועוד.
לאורך כל השנים עובדות המחנכות לבריאות יד ביד
עם האחיות, והן חלק בלתי נפרד מצוות "טיפת חלב".
בסקירה של שבע שנות עבודה אינטנסיבית עם
המשפחות יוצאות אתיופיה אפשר לראות כי אופי
עבודתן של המחנכות לבריאות השתנה בהתאם
לצרכים ולסדרי העדיפויות, שכן גם אלה משתנים עם
התקדמות המשפחות והיטמעותן בחברה הישראלית.
גרייה, משחק וקשר אם-ילד
בתקופה הראשונה התרגום השפתי והתיווך הבין-
תרבותי היו צורך מרכזי בעבודת המחנכות. כמו
כן, במסגרת איתור הצרכים ראינו חוסר ניכר בידע,
ביכולות ובכלים העומדים לרשות ההורים עולי
אתיופיה בכל הקשור לשימוש בצעצועים ובמשחקים