Table of Contents Table of Contents
Next Page  12 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 12 / 64 Previous Page
Page Background

12

2011

יוני

עט השדה

. למידה ופעולה עם שותפים

5

למידת סוגיות בהתפתחות הילד בגיל לידה עד גיל

ק

שש בהיבט התרבותי

איתור אלימות

ק

קשר הורה-ילד באמצעות מגע

ק

. הכשרת הצוותים

6

שפה ותקשורת

ק

PEER TEST

ק

סדנאות בתפיסות תרבות

ק

קידום התפתחות סנסו-מוטורית

ק

בריאות שיניים ואיתור תחלואה

ק

ליווי הצוות – סופרוויז'ן

ק

. הבניית תהליכי עבודה בין-שירותיים

7

כלי לאומדן צרכים והשמה בתכנית הביתית

ק

כלי משותף ל"טיפות חלב", לגננות בגני ילדים

ק

ולשפ"ח להפניית ילדים לקידום התפתחותי

ולשמירת הרצף איתור-טיפול-מעקב

PACT

. שותפות במערכת העירונית של

8

השתתפות נציגי הבריאות בכל הוועדות הקיימות

ק

בשכונות שיקום, אחיות בתפקיד יו"ר של ועדת

ק

הגיל הרך

. ניהול הטיפול בילד ובמשפחתו

9

אחות אחראית "טיפת חלב" היא גם מנהלת היחידה

של מוקד הבריאות בתוך "טיפת חלב".

. הערכת התכניות

10

תהליכים

ק

תוצאות

ק

למידה מהצלחות

ק

מעקב

הפניה תוך-ארגונית

וחוץ-ארגונית

העשרה

איתור

טיטפול

המלצות

לשלב גורמי חוץ בהדרכה קבוצתית

ק

במסגרת העידוד לצריכת שירותים בקהילה.

להמשיך להפעיל מוקדי בריאות במתכונת

ק

הקיימת, מתוך התמקדות במניעה ובהעשרה

בתוספת היבט טיפולי פרטני או לקבוצות

) לקבוצת בני שלוש-חמש שנים.

3-2(

קטנות

לעודד מניעת סרבנות לטיפול בעזרת

ק

מגשרת, עובדת סוציאלית וגננות.

להכין תכנית עבודה לליווי משפחות

ק

.)17%(

המסרבות לקבל טיפול

להגביר טיפול התפתחותי ממוקד במשפחות

ק

שההורים בהן אינם נענים להפניות לטיפול,

במקום זמין, נגיש ולא סטיגמתי עבור הילדים.

לספק טיפול לילדים יחד עם הוריהם בתוך

ק

מוקדי בריאות ב"טיפות חלב" – לילדים בני

שנה עד חמש שנים.

לשמור על הרצף הפניה–טיפול–מעקב:

ק

לשפר קבלת משוב מקידום התפתחותי.

להדריך היגיינה של הפה ולמרוח לכת

ק

פלואוריד. עד גיל חמש יש משמעות קריטית

למניעת העששת.

אסור להפסיק את מריחת הפלואוריד כל

ק

חצי שנה – ואף מומלץ להתחיל במריחת

לכה מגיל תשעה חודשים.

לקדם צחצוח שיניים בגנים! להמשיך לחלק

ק

מברשות שיניים ומשחות שיניים.

התודה והברכה לג'וינט-אשלים אשר סייעו

עם ראשי ארגונים בקהילה, סביב

לחבירה

שולחן אחד, למען בני הקהילה האתיופית בראי

מעגל חיי המשפחה.

בכך נערכנו למתן מענה של בריאות לאוכלוסיית

יוצאי אתיופיה ברחובות – על בסיס של הכרה

והבנה של התרבות ושל תפיסת הבריאות

הייחודית של בני הקהילה.

גילה שטרן