Table of Contents Table of Contents
Next Page  19 / 64 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 19 / 64 Previous Page
Page Background

19

2011

יוני

עט השדה

תכנית "אור" באשקלון – בדגש שפה

לחשיבות של רכישת השפה העברית ולמשמעותה

של הצלחה בחברה הישראלית.

אחד הגורמים הקשורים להתפתחות אוריינית בקרב

עולים הוא מידת נגישותם לחומר כתוב בשפה

הראשונה שלהם – שפת האם. בד בבד נמצא

במחקרים כי לחוויות הביתיות המספקות הזדמנות

לפגוש טקסטים שונים יש תפקיד מכריע בהתפתחות

השפה שבאמצעותה מתפתחים הכישורים האורייניים.

החומר הכתוב אינו נפוץ בקרב העולים מאתיופיה (בין

השאר מאחר שהתרבות והמסורת שממנה הגיעו היו

מושתתות, כאמור, על השפה המדוברת), ולכן מצופה

שרמת האוריינות הכתובה בבתי משפחות שעלו

מאתיופיה תהיה נמוכה.

תכנית אור-אוריינות היא מיזם משותף של אגף שח"ר

במשרד החינוך ופרויקט פאקט. המטרה – לפתח

תכנית מערכתית בתוך המערכת הגנית, בשיתוף

פעולה מלא של צוות הגן, במסגרת תכנית העבודה

הסדירה בגן ולא כיחידה נפרדת.

התכנית פועלת מתוך ההנחה שלא די בהתערבויות

ממוקדות לשיפור מיומנויות ספציפיות ושדרושה

התערבות מעמיקה, המבססת כישורי יסוד טובים

בתחום האוריינות הכתובה והדבורה, כישורים שילוו

את הילד לאורך שנותיו בבית הספר. התערבות כזאת

מחייבת פעולה ישירה בקרב הילדים, הדרכה של

הצוות החינוכי ושל ההורים מתוך ראייה רב-תרבותית

הנעזרת במנהגים של ארץ המוצא, כגון מסורת של

סיפור בעל פה, בצד חשיפה של ההורים לתכנית

החינוכית הנהוגה בגני הילדים בעירם.

מטרות התכנית

תכנית תגבור האוריינות בגני הילדים שואפת לתגבר

את הילדים בכל התפקודים האורייניים על כל

מאפייניהם, כפי שהם באים לידי ביטוי בשפה הדבורה

ובשפה הכתובה.

היכרות עם עקרונות השפה הכתובה והדבורה.

ק

כדי שהילד יכיר את מרב העקרונות של השפה

הכתובה והדבורה, ויתקדם ביכולתו להפיק

ולצרוך שפה עשירה, מורכבת ומדויקת יותר,

עליו לעסוק בה במישורים השונים – שיח, קריאת

ספרים ומשחק סוציו-דרמטי, משחקי תנועה

ומשחקים מובנים.

עבודה בקבוצות הטרוגניות מבחינה תרבותית.

ק

העבודה בקבוצה, כאשר היא מזמנת

אינטראקציות משמעותיות בין הילדים, מלמדת את

הילדים אוריינות בהקשר חברתי וככלי לתקשורת.

יעדים

יעדי התכנית תואמים את היעדים המוצגים בתכנית

"תשתית לקראת קריאה וכתיבה" שפיתחו האגף

לתכנון תכניות לימודים והאגף לחינוך קדם-יסודי,

והם מחולקים לשלושה תחומים עיקריים: * נראה

שמפורטים פה ארבעה תחומים.

כשירות לשונית

הילדים יוכלו להתבטא בשטף במשפטים מורכבים.

ק

הילדים ירחיבו את אוצר המילים שלהם – שמות,

ק

פעלים ותארים מסביבתם הקרובה והרחוקה.

הילדים ישלטו בנטייה הסדירה של שמות עצם,

ק

פעלים, תארים ומילות יחס.

הילדים יהיו בעלי כישורי שיח ברמה התואמת

ק

את גילם, הם ישתתפו בשיחה במצבים מובנים

וחופשיים; הם יוכלו לתאר אירוע תיאור רצוף,

שוטף ומובן לשומע, בלא צורך בשאלות מנחות

מרובות.

מכוונות לספר

הילדים יכירו ספרות לילדים ואת לשון הספר.

ק

הילדים יאהבו להאזין לספרים וישאבו מן הספרים

ק

מטען תרבותי וידע עולם.

הילדים יתמצאו בספר ובמוסכמות הכתב.

ק

הילדים יפתחו העדפה מובחנת לספרים אהובים.

ק

הילדים יוכלו לענות על שאלות הקשורות

ק

לתוכן ולתמונות של ספר הילדים ולספר

עלילה של ספר.

מיומנויות אלף-ביתיות וראשית קריאה

וכתיבה

הילדים יבינו את עקרון האלף-בית ויהיו ערים לצלילי

השפה, יכירו אותיות בשמן, בצורתן ובצלילים שהן

מייצגות.

מיומנויות מתמטיות

מקצת הפעילויות יתמקדו בפיתוח ספירה, מנייה,

התאמת כמות לספרה, זיהוי ושיום ספרות, מספר

עוקב, ציר המספרים וחלק חלק שלם.

דרכי פעולה

ילדים מהקהילה האתיופית פועלים בקבוצות

מעורבות, עד ארבעה ילדים בכל קבוצה, בהנחיית

מתגברת בעלת הכשרה אקדמית וניסיון בתחום

החינוך בגיל הרך.

הפעילות נעשית בגן פעמיים בשבוע ונמשכת כשעה.

בשיתוף

2007

תכנית האוריינות, שנבנתה בשנת

פעולה של אגף שח"ר במשרד החינוך ופרויקט פאקט

ג'וינט, התבססה על כמה עקרונות: