22 / 64
22
2011
יוני
עט השדה
טלי פוגל, אירית אנגלנדר
פיתוח מודעות בקרב ההורים והרגלי צריכה של
ק
השירותים הניתנים לקהילה (ספריות, משחקיות
ומרכזי השאלה).
איתור ילדים שיש להם קשיים תפקודיים והפנייתם
ק
לגורם טיפולי (מדובר בילדים שאינם במסגרת
חינוכית ועל כן אינם מאותרים בגיל מוקדם אלא
בפעילות זו).
תיאור הפעילות
הפעילות הקבוצתית מחולקת לפי קבוצות גיל, והיא
מתקיימת אחת לשבוע במשך כשעתיים לאורך השנה
כולה. בכל קבוצה עד עשרה הורים וילדים.
קבוצות מגיל לידה עד שנה – ליווי התפתחותי:
הפעילות מאופיינת במשחקים חופשיים ומובנים
הורה-ילד, בהדרכה בנושא הקשור בשלבי התפתחות
ובתחומי התפתחות שונים (כגון מוטוריקה, תפיסה,
תקשורת, מגע), בריכוז ובהפעלה במוזיקה ותנועה.
קבוצות של בני שנה-שנתיים ובני שנתיים-שלוש:
בכל פעילות יש נושא מרכזי, כגון בעלי חיים, חגים,
עונות השנה, כלי תחבורה. הנושא בא לידי ביטוי בפינות
משחק ויצירה, בהפעלה בתנועה, בשירה ובמוזיקה.
מושם דגש על שילוב אלמנטים תרבותיים בפעילות
ועידוד תקשורת הורה-ילד בשפה האמהרית.
בפינות ההפעלה הילד וההורה נחשפים למשחקים,
לעבודות יצירה וספרים, לאינטראקציה עם ילדים
והורים אחרים ולדרישה למיומנויות שונות (פיתוח
מוטוריקה עדינה וגסה, תפיסה חזותית, העשרת אוצר
המילים והמושגים, הבנת הוראות, הבנת סיפור ועוד).
ההורים מונחים כיצד לעבוד בפינות המשחק;
הפעילויות כולן מתבצעות בשיתוף פעולה מלא של
ההורה ו/או המבוגר השומר על הילד, כדוגמת סבתא
או דודה – הם המפעילים העיקריים של הילדים.
במהלך הפעילות ניתנת להורים הדרכה בנושאים
שונים, כגון חשיבות המשחק עם הילד, קידום הדיבור
והשפה, חשיבות התנסויות סנסו-מוטוריות, חשיבות
הצבת גבולות ועוד.
בסוף המפגש מתאספים כולם להפעלה משותפת
במוזיקה ותנועה.
חשוב לציין כי כאשר אחות טיפת חלב או מגשרת
מאתרת בקבוצה ילד או הורה הזקוקים להדרכה
פרטנית ו/או לאיתור והפניה לטיפול במכון להתפתחות
הילד, הם מוזמנים למפגשים פרטניים – לפי הצורך
האישי של כל ילד ומשפחתו.
ספריית השאלה:
משפחה המשתתפת בפעילות מקבלת "תיק ספר"
ושואלת בכל מפגש ספרים ומשחקים עבור הילד ואחיו
הגדולים. ההשאלה מלווה בהדרכה מקצועית, בליווי
ובמעקב אישי, כדי לאפשר להורים למצות את הגלום
במשחק ובספר מבחינת הילד ויכולותיו.
תהליך ההשאלה מוצלח ביותר! ההורים שותפים
לבחירת הספר והמשחק והם משתפים בחוויית
המשחק בבית.
ואלה כמה מן ההצלחות במהלך
שנות הפעילות:
מאות משחקים וספרים הושאלו למשפחות, והילדים
ק
השתמשו בהם על בסיס יומיומי – שיחקו, קראו
ולמדו.
אצל הילדים – באופן אינדיווידואלי אפשר לראות
ק
התפתחות בכישורי המשחק והלמידה, בשפה
ובתקשורת הבין-אישית, ברמת הקשב והריכוז,
ביכולות המוטוריות ועוד.
אצל ההורים/המלווים – קבלת אחריות והשתתפות
ק
בהתפתחות הילד ובהעשרתו, מעורבות גדולה יותר
ברמת התקשורת והתיווך במשחק/סיפור, הפנמה
של ידע התפתחותי ויישום בבית, פתיחות רבה יותר
לאנשי מקצוע טיפוליים.
בשנה! וזה
200-
בתי אב פעילים בחודש וכ
80-
כ
ק
נוסף על מעגלי ההשפעה הרחבים יותר שהפעילות
בקהילה מגיעה אליהם (בן הזוג, אחים בוגרים, קרובי
משפחה, שכנים וכדומה).
מתוך כלל הילדים הפעילים בשנה (ללא מסגרת
ק
חינוכית) יש בעלי קשיי התפתחות; אלה מאותרים
ומקבלים מענה מקצועי שלא היו מקבלים אלמלא
כן.
מתוך כלל המשפחות הפעילות בשנה יש שהן
ק
בעלות צרכים נוספים; אלה מאותרות ומקושרות
לגורמים טיפוליים רלוונטיים (כגון לשכות הרווחה,
תורמים קהילתיים ועוד).
מבט לעתיד
אנו עדות לצרכים הרבים – מצד אחד, ולשפע
האמצעים שיכולים להינתן – מצד שני. אנו רואות
חשיבות עצומה – אנושית, ערכית וחברתית – בהמשך
הפעילויות וההשאלה המודרכת, מתוך שאיפה שהם
יגדלו, יתרחבו וייתנו מענה לאוכלוסיית העדה האתיופית
ולאוכלוסיות אחרות המתקשות לצרוך את השירותים
הקהילתיים (כגון ספריות ומשחקיות בתשלום).