34 / 64
34
2011
יוני
עט השדה
אור שחר
בחברות המודרניות התפתחו מערכות החינוך
הפורמליות והלא-פורמליות הפועלות לצד המשפחה
בתהליך זה ומתווכות בין הילד ובין התרבות שלתוכה
הוא גדל.
תים מערכת החינוך ה“מקצועית“ תומכת במסרים
ִ
לע
תים היא סותרת אותם. כך
ִ
שמעבירה המשפחה ולע
נוצרת מציאות מודרנית ופוסט-מודרנית של מורכבות
ערכית ותרבותית, ומסרים משלימים מועברים לצד
מסרים סותרים.
בחברות מסורתיות רבות הילד נמצא מלידתו על
גב ההורים ואחר כך לצדם בעת התפקוד היומי
שלהם בבית ובשדה, והוא לומד את תפקידו בעולם
באמצעות צפייה וחיקוי. בהיעדר מערכות חינוך
“מקצועיות“ – התבוננות במבוגרים בחייהם, הקשבה
לסיפורי עם ואגדות, מדיניות של שכר ועונש, לעתים
גם ענישה פיזית, השתתפות בטקסים וכיוצא בהם –
כל אלו משמשים, במישרין ובלא תיווך, כלים ללימוד
ואימוץ התרבות, מערכת המסורות והערכים.
, מנחה משפחות
אור שחר
ורכז תכניות ביהלו“ם
(ילדים והורים לומדים)
ף
ֵ
ר
ְ
צ
ַ
מאז ומעולם המשפחה היא המקום שבו הילד מייצר ומרכיב את החלקים השונים שיבנו את הת
שירכיב את זהותו הבוגרת. זה המקום שבו הילד רוכש חלק גדול מעולם הערכים שילווה אותו בחייו,
ץ מיומנויות חברתיות ורגשיות ודרכי התנהגות בסיסיות שיאפשרו את תפקודו בחברה ובעולם.
ֵ
מאמ
תפקידה של המשפחה להעניק לילד את הסביבה התומכת ולהעביר לו ערכי תרבות ומסורות
משפחתיות, שבטיות, קהילתיות ולאומיות.
חינוך משפחתי:
קבוצות למידה משפחתיות
בקהילת יוצאי אתיופיה בישראל