17 / 86
מכן מוצגים נתונים שנאספו במסגרת המחקר על מאפייני בני הנוער שאיתם עובדים בתכנית כדי לטעון שאכן
התכנית הצליחה להגיע לאוכלוסיית היעד שלה.
מערך המחקר
כמעריכות התכנית היה חשוב לנו ליצור מערך מחקר שיתאים לאופייה הייחודי. על כן היה חשוב לנו ש"הראש
האחר" של התכנית יבוא לידי ביטוי לא רק בנתונים שנאסוף, אלא גם באופן שבו נאסוף אותם. האמנו שאם
ירגישו שאנחנו באות מנקודת מבט שונה ומדברות שפה שונה לגמרי משלהם, יהיה
3
מובילי התכנית והמדריכים
להם קשה לשתף איתנו פעולה והשיח בינינו יהיה חלקי מאוד. כמו כן, התכנית שאפה לעבוד עם בני הנוער
מנותקים מהממסד. מכאן ברור שתהליך הבנייה של יחסי האמון דורש זמן והוא מרכזי ביותר, והיה חשוב לבנות
מערך הערכה שלא יסכן יחסי אמון אלה או יפגע בהם. על כן הקדשנו בשנה הראשונה זמן רב לדיונים עם מובילי
התכנית ועם כמה מהמדריכים כדי לבנות כלי מחקר שיתאימו לאופייה.
מחקר ההערכה נערך באופנים שונים בכל אחד מארבעת היישובים שבהם התקיימה התכנית ובכמה נקודות זמן
לאורך שלוש השנים כדי לעקוב ברצף אחר התהליך שעוברים בני הנוער בתכנית ולתעד את מהלך התפתחותה.
מערך המחקר כלל כלי מחקר איכותניים וכמותניים: ראיונות עם אנשי מפתח בתכנית, ראיונות עם מדריכים,
ראיונות עם אנשי מפתח ביישוב ומילוי שאלונים על ידם, מילוי שאלונים על הנערים על ידי המדריכים, תצפיות
וראיונות אישיים עם מספר מצומצם של בני נוער שהשתתפו בתכנית.
מאפייני מציאות חייהם של בני הנוער
בני נוער
67 .
התכנית "בראש אחר" פעלה בארבעה יישובים: אור יהודה, דימונה, טירת הכרמל וקריית עקרון
בני נוער – בשנה השנייה. במאמר זה נציג את הנתונים כפי שנאספו
111-
השתתפו בתכנית בשנתה הראשונה ו
בשנה השנייה של התכנית כיוון שרוב בני הנוער שהשתתפו בשנה הראשונה המשיכו גם בשנה השנייה. על פי
, כלומר היה ייצוג כמעט שווה לנערים ונערות בתכנית. הגיל
43%
דיווח המדריכים, שיעור הבנות בתכנית היה
מבני הנוער חיו במשפחות חד-הוריות.
40%-
מבני הנוער היו עולים או בני עולים. כ
80%
. כמעט
16.5
הממוצע היה
) והן ביחס לאוכלוסיית
12%(
אלה שיעורים גבוהים מאוד של משפחות חד-הוריות הן ביחס לכלל האוכלוסייה
מבני הנוער חיו
75% ,
מבני הנוער לא חיו עם הוריהם. מבחינה כלכלית
10%
. כמעט
4
)27.4%(
העולים בישראל
במשפחות הנמצאות במצב כלכלי קשה או קשה מאוד.
שליש מבני הנוער בתכנית לא למדו בבית הספר ואף לא היו משולבים במסגרות חינוך אלטרנטיביות דוגמת
ובמיוחד בקרב בני נוער
5
"קידום נוער". זהו שיעור גבוה בהרבה משיעור הנשירה בקרב בני נוער בישראל,
כחמישית מבני הנוער שלא למדו גם לא עבדו, כך שהם היו מנותקים מכל מסגרת
6
.)6%–2%(
עולה בישראל
נורמטיבית. מבין שני השלישים של בני הנוער שלמדו, מעל מחציתם היו משולבים במסגרות של החינוך המיוחד,
בקידום נוער או בפנימיות.
על פי דיווח המדריכים, שיעור גבוה מבני הנוער היו מעורבים בהתנהגויות סיכון. שלושת רבעים מבני הנוער
), התעללות
43%(
שוטטו ולמחציתם היו חברים עבריינים. כמו כן דווחו אחוזים גבוהים של מעורבות במכות
), עישון חשיש ו/או נטילת כדורים שלא למטרות רפואיות
36%(
), פתיחת תיק במשטרה
36%(
בבני משפחה
מבני הנוער היו מעורבים
60%-
). יותר מ
24%(
) והרחת חומרים מזיקים
32%(
), התנהגות מינית חריגה
33%(
בארבע התנהגויות סיכון ויותר וכרבע מבני הנוער היו מעורבים בחודש האחרון, לפני מילוי השאלונים, בשבע
17
עט השדה
2012
ספטמבר