22 / 86
בבני הנוער, רואים את כוחותיהם ומזהים את המקור למצוקתם בגורמים סביבתיים. הם מחזיקים בעמדה
ביקורתית לגבי תפקוד הגורמים הממסדיים ואופן הטיפול בבני הנוער.
. המדריכים מאמינים שנוכחותם
יצירת שינוי בהתנהלות הגורמים הממסדיים
מטרת המדריכים בטווח הארוך היא
הקבועה ביישוב, הן ברחוב והן בקשר עם הממסד והעבודה המשותפת עם גורמים ביישוב במקרים ספציפיים,
יכולה ליצור הזדמנויות ליצירת שינוי בתפיסת הגורמים הממסדיים ובהתנהלותם. לדוגמה אחת המדריכות,
בבואה לתאר תיווך בין נערה למשטרה, סיפרה:
כאשר הגעתי למשטרה, החוקר שטיפל בה יכול היה לעצור אותה, לפתוח לה תיק, והוא הסתכל עליה
כעל נערה שלא רצה לסבך אותה יותר [...] אני חושבת שיש לנו פתאום את האפשרות כן לבקש מן
המשטרה למצוא נערות שהן לא קטינות, נערות שלא דאגו להן ממש. פתאום יש תחושה אחרת מצד
המשטרה, שהמשטרה מוכנה לדאוג לנערות מן הסוג הזה. זו נקודה שממנה אני יודעת כי גם מבחינת
העיר יש הכרה במה שאנחנו עושים כאן, וישנה הירתמות אחרת.
השאיפה ליצירת שינוי מערכתי היא העיקרון המרכזי בעבודת המדריכים, והם מבקשים לחולל שינוי כזה בכל
המערכות הסובבות את הנוער. המדריכים רואים את תפקידם ליצור הזדמנויות לשינוי ופתיחת אפשרויות בכל
תחום בחיי הנער מתוך ראייה הוליסטית וכוללת של ההקשר הרחב יותר של התנהגותם של בני בנוער.
העבודה עם המשפחות צומחת מתוך תפיסה זו. מטרתה חיזוק המערכת המשפחתית לטובת הנוער ויצירת
הזדמנויות לשינוי. המדריכים נמצאים בקשר הדוק עם משפחות בני הנוער, עוזרים ונעזרים ומנסים לפתוח
הזדמנויות ולחזק אפשרות לשינוי בתוך ההקשר המשפחתי. המדריכים תיארו שהקשר עם המשפחה לעתים לא
פשוט אך מתוך תפיסה הוליסטית של הנער הוא בלתי נמנע. כך מסביר זאת מדריך מאחד הצוותים:
היה לנו קשר עם אימא של י' ועם הדוד של א'. הקשר הוא נטו לטובת הנערים. אנו מבינים שהקשרים הם
אינטרסנטיים, אך מקיימים קשר עם האנשים המשמעותיים עבור הנערים והנערות. אנחנו מסתדרים עם
אותם אנשים שלא תמיד עושים לטובת הנערים אך הם חשובים לנערים, ואז אנחנו מנהלים איתם קשר
לטובת הנערים.
הנחיית המדריכים והדרכתם
המדריכים תיארו קשיים רבים בעבודתם. הם דיברו על קשיים רגשיים – כאב, תסכול אשמה וחוסר אונים – נוכח
המפגש עם מציאות החיים הקשה של בני הנוער, חוסר המענים הקיים בקהילה והעבודה האינטנסיבית ברחוב.
הם סיפרו גם על התלבטויות בנוגע לדרכים הרצויות להגיב במקרים שבהם בני הנוער מפגינים התנהגות סיכון
או עוברים על החוק, ובאופן כללי יותר, בנוגע לדרכים הרצויות והיעילות לחולל לשינוי. אחד התחומים הקשים
ביותר בעבודה, על פי תיאורם, היה הקשר עם הממסד ביישוב בשל המתח בין הרצון ליצור שיתופי פעולה ובין
העמדה הביקורתית לגבי תפקוד הגורמים הממסדים ואופן הטיפול בבני נוער. נוסף על כך, מדברי המדריכות
עולה כי העבודה עם הנערות הייתה אף יותר מאתגרת מאשר העבודה עם נערים בגלל מצבי הסיכון הרבים
שבהם נמצאות הנערות והיחס החברתי הלא-שוויוני לנערות.
מתחילת הדרך ולכל אורך השנתיים ציינו המדריכים שההנחיה שקיבלו ממובילי התכנית משמעותית מאוד
22
עט השדה
2012
ספטמבר