18 / 86
מדובר בנתונים גבוהים אף בהשוואה לנתונים ארציים לגבי נוער עולה מנותק.
7
התנהגויות סיכון או יותר.
נמצאו שיעורים נמוכים יותר, אצל כלל אוכלוסיית הנוער
8
)2005(
במחקר ארצי של הרשות למלחמה בסמים
אצל נוער
14.6%-
אצל נוער מנותק ו
10.8%(
המנותק וכן אצל נוער עולה מנותק, של שימוש בחומרים נדיפים
7.8%(
בהתאמה) וסמים אחרים
19.7%-
ו
16.6%(
בהתאמה), קנביס
10.5%-
ו
8.3%(
עולה מנותק), תרופות
בהתאמה). כמובן, ייתכן שההבדל הוא גם בצורת המדידה, שכן המחקר שלנו מבוסס על דיווח
11.2%-
ו
המדריכים והמחקר של הרשות למלחמה בסמים מבוסס על דיווח הנערים עצמם. לכל אחת מהשיטות יש
יתרונות וחסרונות.
בהשוואה בין קבוצות שונות בין בני הנוער, מדאיגים במיוחד היו שיעורי התנהגויות הסיכון אצל נערים מתחת לגיל
. נתון זה מראה כי התנהגויות סיכון רבות
16
שהיו דומים מאוד לשיעורי התנהגויות סיכון של נערים מעל גיל
16
מתחילות בגיל צעיר יחסית. באופן מפתיע, השוואה בין דיווחי המדריכים לגבי התנהגויות סיכון של נערות לנערים
אצל
4.2
אצל הנערות לעומת
5.7
העלתה כי נערות מעורבות ביותר התנהגויות סיכון מאשר נערים (ממוצע של
הנערים).
נוסף על מעורבות בהתנהגויות סיכון נבחנו גם מצבי הסיכון שבהם מצויים בני הנוער. מצבי סיכון מוגדרים
בספרות כמצבים המביאים לתוצאות הרסניות בהתפתחות הנער, כגון התעללות מצד בני משפחה, אלימות מצד
חברים, ניצול מיני/תקיפה מינית, הפרעות אכילה וניסיונות התאבדות.
בחינת מצבי הסיכון לאורך החיים מציגה תמונה קשה מאוד לגבי מצבי הסיכון בחייהם של בני הנוער בכלל,
70% ,)
מהנערים
2%
מהנערות היו קורבן לתקיפה מינית/ניצול מיני (לעומת
72% .
ובמיוחד בחייהן של הנערות
היו קורבן להתעללות מצד בן משפחה (לעומת
67% ,)
מהנערים
51%
היו קורבן לאלימות מצד חברים (לעומת
12%
ניסו להתאבד (לעומת
38%-
מהנערים) ו
10%
מהן סובלות מהפרעות אכילה (לעומת
56% ,)
מהנערים
31%
מנערות
24%
מהנערים). שיעור זה גבוה גם ביחס לנתונים לגבי נערות המטופלות בידי השירות לנערה, שלפיהם
9
מתמודדות עם הפרעות אכילה.
16%-
אלו ניסו להתאבד ו
כמו כן, המדריכים התבקשו לתאר את דפוסי הקשר של בני הנוער עם שירותים בקהילה. לגבי כל נער או נערה
ובהקשר של כל אחד מהשירותים היכולים להיות בקשר איתם המדריכים, הם דירגו על סולם ליקרט בן ארבע
יחידות את רמת המודעות של הגורם לקשייהם של בני הנוער ולכוחותיהם, את רמת הקשר הטיפולי החיובי ואת
האופן שבו בני הנוער תופסים את השירותים. נמצאה רמה נמוכה של קשר בין גורמים ביישוב לבני הנוער על פי
הממדים השונים ובממוצע בין כל השירותים השונים.
הממצאים של מחקר הערכה כפי שהוצגו עד כה מראים את מציאות החיים המורכבת איתה מתמודדים בני
הנוער שאליהם הגיעו מדריכי הרחוב של "בראש אחר". נראה כי התכנית אכן הצליחה להגיע לאוכלוסיית היעד
שנשרו ממערכת החינוך או שמתקשים להשתלב בה, ומוצאים
18–12
שלה שהוגדרה: בני נוער עולים בגילאים
בחבורות רחוב מענים חלופיים לשייכות, לזהות וסיפוקים הבאים לידי ביטוי גם בהתנהגויות סיכון כגון שתייה,
אלימות ועבריינות ואינם משתפים פעולה עם השירותים האחרים הקיימים ביישוב.
הפרקטיקה של עבודת הרחוב
תיארנו את אופן איסוף הנתונים והדגמנו כי התכנית הצליחה להגיע אל בני נוער מנותקים או בתהליך ניתוק
מהממסד הטיפולי והחינוכי. בחלק זה של המאמר נציג את פרקטיקת העבודה של מדריכי הרחוב בתכנית
"בראש אחר" שאפשרה להם ליצור קשר ארוך טווח עם בני נוער מנותקים. תיעוד זה של עבודת המדריכים כולל
18
עט השדה
2012
ספטמבר