46 / 66
עט השדה
2012
פברואר
46
עיון בחוברות של האגודה לטיפול בבובות מראה, שמתחת לראשוניות השימוש בהן בעולם הטיפולי, כפי
שהצטייר לנו, קיים בכל זאת עומק טיפולי המושתת על יסודות מוכרים מתורתו הפסיכואנליטית של ויניקוט
), אב הפרשנות אודות תרומת היצירה והמשחק להתפתחות הנפש הבריאה ולפסיכולוגיית
Winnicott, 1971a
(
העצמי. אלה מלמדים, כי מתפתחת מסורת של טיפול מותאם תרבות. עדות נוספת לכך מצאנו בנושאים,
והוקדש לטיפול בהתאבדויות
2007-
הנבחרים מדי שנה לכנסים הבינלאומיים של האגודה, כגון זה שהיה ב
באמצעות בובות. מבחינות רבות, זו אגודה פורצת דרך, כי היא מצליחה לגעת בנושאים מורכבים, הנמצאים
במסגרת של טאבו בחברה היפנית.
לא ניתן לסיים ללא הקדשה אישית למתרגם היפני, שהתלווה למשלחת המקצועית והתרגש מהפעולה
הישראלית. תגובתו החלה באיפוק האופייני ליפנים, אך עד מהרה הוא היווה עבורנו מקור בלתי נדלה להבנת
תרבות יפן והשיטות החינוכיות הנהוגות בארץ זו. באחד המפגשים, שעסק בתופעה של טראומה, הוא סיפר על
חבר שלו בבית הספר, שאכל יותר מדי ממתקים וכתגובה המנהל תלה על גבו שלט "גנב." לדבריו, עד היום
החבר לא התאושש מפגיעת המנהל.
בעודנו מנסים לברר כיצד נצליח לתקשר ולהתקרב ליפנים, המתרגם שיתף אותנו בפרט אישי יקר ערך לכל
ישראלי. הוא סיפר כי התגורר בישראל ולמד עברית באוניברסיטה ואף הכיר את נעמי שמר זיכרונה לברכה,
שעימה נוצר קשר הדוק. בת זוגתו השתתפה בעיבוד מוסיקלי של אחד משיריה של נעמי שמר. בעקבות היחסים
שנוצרו ביניהם, הם ביקשו את רשותה להעניק את שמה לבתם. התמונות והכתבות ששמר מעיתון ישראלי לא
הותירו ספק לגבי כוחו של מפגש אנושי החוצה ארצות.