50 / 66
עט השדה
2012
פברואר
50
ב. והאהבה. האהבה.
, החמקמקה להגדרה, נמצא בין היתר, אינטימיות וקרבה ורוך; ותשוקה; ורצון להתמזג, ודאגה וחרדה
באהבה
לאהוּב; ותלות; וצורך בבעלות ובשליטה. מן האהבה נולדת לעתים הקנאה, זו שכונתה "המפלצת ירוקת-העין"
(היש רכיבים נוספים?) .
מדוע וכיצד יכולה אהבה שאינה מתקיימת בבטחה להקשות עד לסכן את ההתפתחות התקינה?
הילד יכול לחוות את האהבה העוצמתית כתערובת של עונג והנאה וכוח ושמחה אך גם כגריית-יתר, כמציפה,
. אהבה עוצמתית שכזו עלולה לאיים על האהוב ועל בני משפחה אחרים, עלולה
****
מבלבלת, פורצת גבולות
ליצור תחרות קשה וקנאה הרסנית. בעת חוסר גבולות עלולה לפגוע בתחושת המוגנוּת, עלולה לפגוע
בהתגבשות הזהות המינית והדימוי העצמי ולערער את יציבות החיים הרגשיים.
לע
ַּ
מסוכן לאהוב בעוצמה שמא אב
ק
לע
ְ
מסוכן לאהוב בעוצמה שמא אב
ק
מסוכן לאהוב בעוצמה שמא המבוגר לא ידע לשמור על הגבול הדק בין אהבה רכה לבין אהבה יצרית
ק
מסוכן לאהוב בעוצמה שמא אשלוט בהורה ואז למרות שכרון הכוח, מי יגן עלי?
ק
כיצד מאפשרים לאהוב בבטחה?
לתת לגיטימציה לקיום רגשות האהבה ונלוויה
.1
לתת לגיטימציה לפנטזיה של אהבה ותשוקה
.2
להציב גבולות לביטוי ההתנהגותי של הרגשות הללו במציאות
.3
לאפשר קיום דיאלוג (בהכוונת הילד ובהתאם לגילו ובשלותו)
.4
לא להיכבש, לא להתפתות
.5
לא לדחות, לא לפתות
.6
להישאר חי, דואג וזמין לילד
.7
להתבונן ברגשות ובפנטזיה המתעוררים בי וללמוד אותם
.8
לקבל בהבנה וללמוד את המצבים בהם תפקדתי שלא במיטבי (לא טוב דיו...)
.9
כאשר רבים המצבים שאני מתקשה לאפשר אהבה בבטחה, עלי להיעזר.
.10
כאשר מציבים גבולות ביחס להתנהגויות רגשיות יש לקחת בחשבון את ההקשר: ההורה המסוים מול ילד
המסוים (גילו ומזגו, למשל), המשפחה המסוימת וערכיה, המוסד המסוים, הקהילה והתרבות בהן חיה המשפחה.
עלי להזכיר כי רגשות האהבה והשנאה נבחרו כדוגמאות, אך הכוונה למכלול הרגשות העזים הנחווים על-ידי הילד.
התפתחות פונקציות הוריות של הכלה ועיבוד אצל הילד
עבּד לרגשות העזים והמציפים. בהמשך ילווה את ההיווצרות
ְ
ל מחזיק ומ
ַ
כ
ְ
ין מ
ֵ
תחילה מספק ההורה לילד מע
ההדרגתית של מכל דומה, מקביל, המתפתח אצל הילד הגדל. כמו לומר שהילד רוכש בהדרגה יכולת הורית
ומסוגל אט-אט להיות בתחום זה הורה לעצמו.
כלומר, הילד זקוק לאפשרות לחוש רגשות עזים מכל סוג שהוא, לפגוש את הפנטזיות המתלוות אליהן, לחוש
בטוח לבטא אותן במרחב הקשר מול הוריו. על מרחב זה של קשר להיות מקבל את החוויה ומספק לגיטימציה
לעצם התקיימותה; להיות מחזיק ושומר את הילד הנושא חוויה זו כרגע בקרבו; לסייע בעיבוד החוויה ולתווך בין
הילד לבין רכיביה בעולמו הפנימי והשתמעויותיה במציאות החיצונית; ולכוון את הילד ולהציב גבולות להתנהגותו
במציאות. הקונטקסט לפעולות אלה יהיה מתוך עמדה דיאלוגית המותאמת לבשלותו של הילד. כל דיאלוג יחיד
עם מבוגרים משמעותיים, לרגשות
לרגשות וליחסים
ברגע נתון הוא חוליה בדיאלוג מתפתח, מתמשך, המתייחס
וליחסים במשפחה ולרגשות וליחסים חוצה למשפחה.
**** שנדור פרנצי הבחין בין שפת הרוך ושפת התשוקה והצביע על בלבול השפות בין המבוגרים לילד.