52 / 66
עט השדה
2012
פברואר
52
לא הסתיימה טרם התרחש מרחץ דמים נוסף. בניהם של אדיפוס ויוקאסטה הרגו זה את זה ובעת שבנותיו הביאו
את אחיהן לקבורה הן הוצאו להורג.
אכן סיפור נורא. מעשה בתוקפנות שהורגת אב. באהבה שמולידה ילדים עם האם. בהתאבדות האם, הרעיה.
ברצח אחים זה את זה, בהרג שתי אחיות, באדם שאינו מן המשפחה שקפח את חייו.
שבעה מתים ואיש אומלל אחד שלא נמלט מגורל אכזר ונותר בודד ועיוור לאחר שעקר את עיניו. כי כיצד יביט
בפניו במראה? וכיצד יביט בפניהם של בני-אדם? וכיצד יפגוש את מבטם הנוקב המביט בו?
מנקודת המבט של עולם היחסים והרגשות, הסיפור המיתולוגי הזה מאייר באופן סמלי משפחה שבה רגשות
בעלי עוצמה, שאינם מודעים דיים, הורסים את עצם קיומה. מנוסה מבוהלת מגבירה את הסכנה, כעס על האב
מתגלגל לרצח, אהבה לאם מובילה לגילוי עריות, יריבות בין אחים הופכת קטלנית, אשמה הופכת להרס עצמי.
הסיפור המיתולוגי הוא, כאמור, מעין חלום קולקטיבי. סיפורו של אדיפוס הוא חלום-סיוט על משפחה שבה לא
ניתן לאהוב בבטחה ולא ניתן לשנוא בבטחה. האם פלא שרבים אינם זוכרים את פרטי הסיפור אודות אדיפוס
ומשפחתו?
י הפנטזיה, ולשאול כיצד ניתן להופכם לכוחות
ֵ
י הוא קורא לנו להתבונן ברגשות העזים, הלא-מודעים, מלוּו
ַ
בעינ
וון את האדם אל גורלו הבלתי נמנע. האלים
ַ
מוּנית דטרמיניסטית ומכ
ֵ
בונים. המיתוס היווני מבטא השקפת-עולם א
גזרו את גורלו של אדיפוס, גזרו טרגדיה משפחתית נוראה וכל ניסיון להתחמק ממנה לא יצלח. האתגר שלנו הוא
לדעת את עצמנו (...) וליטול אחריות על הנובע מן הידיעה אודות דחפינו, צרכינו, רגשותינו, פחדינו ומשאלותינו.
הערה לאיש המקצוע
כיצד נבחן סוגיות אלה ביחס לאיש מקצוע, המספק פונקציות הוריות למי שאינם ילדיו ואינם ילדים?
בתמצית. כל מבוגר נושא עמו משקעים הקשורים ביחסיו הרגשיים. תכנים ומצבים טעונים צפים ועולים מול ילדיו
חיים ומולידים סערות
ְ
ת
ִ
וילדים משמעותיים לו, מול דמויות סמכות ומול עמיתים; המשקעים הללו מתעוררים ומ
רגשיות פנימיות הפורצות אל מערכות היחסים העכשוויות.
במסגרות המספקות חינוך, טיפול, יעוץ והדרכת הורים ייתקל המחנך, המטפל, המנחה, המדריך, במצבים
המשחזרים את דפוסי היחסים הרגשיים מן העבר של כל הנפשות הפועלות. חלק מן המטענים הללו יושלכו אליו
ועליו. חלקם הוא משליך על אחרים. אין אלה מצבים נעימים וקלים; לא אלה הכרוכים בביטויי שנאה וכעס ולא
אלה המתבטאים באהבה, בקשר עז ובתלות, אך זו הזדמנות לספק לילד, להורה ולעצמו מענה אחר, מחודש,
לצרכים רגשיים פגועים אלה והזדמנות לספק מצע להתנסות שיש בה תיקון ולמידה.
שני תנאים חשובים לכך:
היכרותו של איש המקצוע את מפת החוויות של יחסיו הרגשיים. כיצד אהב ושנא, נאהב ונשנא, פחד והעז,
א.
התייאש וקיווה, נכשל והצליח וכיצד נחווים היחסים הרגשיים בהווה ומול הוריו, קרוביו וילדיו.
יכולתו ומיומנותו של איש המקצוע להשתמש "כאן ועכשיו" בתהליכי ההעברה וב"תהליכים המקבילים" באופן
ב.
אמפתי ומושכל.
לסיכום, יחסים עם הורים, המאפשרים לאהוב אותם בבטחה ולשנוא אותם בבטחה, ובהכללה לבטא רגשות עזים
והפנטזיות הנלוות עליהם, הם חוויה חיונית לגדילת יכולות ההתקשרות הרגשית של הילד וליחסיו של הילד עם
עצמו. יכולת הורית זו היא חלק מן הפונקציות ההוריות החיוניות של ההורה, המטפל והמחנך הדיאלוגיים. היא
מחייבת בצד ההתכוונות אל הילד גם תובנה ביחס ליחסים ולדפוסים הרגשיים שלנו.