40 / 66
עט השדה
2012
פברואר
40
שבהם ניתנים שירותי ייעוץ פסיכולוגי וסביבה חברתית משותפת. הג'וינט אף סייע לצה"ל בהקמת בית חולים
שדה, אשר שימש יפנים רבים לעזרה ראשונה מיידית לאחר האסון. על כך קיבל הג'וינט תעודת הוקרה מצה"ל,
בטקס שנערך לאחרונה במפקדת קצין רפואה ראשי.
), אחראית
IDP – International Development Program
ג'ודי עמית, מנהלת תכניות סיוע בינלאומיות בג'וינט (אגף
לפעולות סיוע הומניטריות בינלאומיות רבות של הג'וינט העולמי, כמו גם על המשלחת הזו ליפן. עמית אמרה,
כי: "התגובות עד כה לביקור ביפן הן מדהימות. ארגון הג'וינט העולמי ימשיך לקדם מאמצים יהודיים וישראליים
שנים להיווסדו,
100
להתמודדות עם אסונות בינלאומיים. מדובר בארגון הומניטרי ותיק ומנוסה, המציין בקרוב
אשר צבר ניסיון ארוך טווח בשיקום לאחר אסונות טבע." ארגון הג'וינט מעורב גם בעבודות שיקום ורווחה בניו-
זילנד ובהאיטי, מאז רעידות האדמה שהתרחשו במדינות אלה, היה מעורב בפעילות השיקום בפקיסטאן ובצ'ילה
, וכן בתאילנד, סרי לנקה, אינדונזיה, הודו והאיים המולדבים, לאחר הצונאמי,
2010
לאחר רעידות האדמה בשנת
.2004-
שפגע באוקיאנוס ההודי ב
תחנות משמעותיות בביקור ביפן
וצוותה
JPAT (Japanese Puppet Therapy Association)
א. ישיבת היכרות עם פרופסור הרה, ראש ארגון ה-
, מנהלת קרן
JPTA
פרופסור הרה היא רופאה פדיאטרית, המתמחה בסיוע לילדים בסיכון, ראש ארגון ה-
שבטוקיו ועובדת בבית החולים
Gumma
לרווחה הלאומית לילדים מוגבלים, מכהנת כפרופסור באוניברסיטת
. היא פעילה מאוד בסיוע הומניטרי לילדי יפן, ידועה, מקובלת ומוערכת על ידי קשת רחבה
TWMU
האוניברסיטאי
של אנשי מקצוע ואחרים. למדנו במהרה, כי מפעלה הוא מוסד למען ילדים בסיכון. פרופסור הרה פועלת במספר
זירות בו-זמנית, מטפלת בתינוקות חולי פוליו, שהוריהם נטשו אותם בבית החולים, מפתחת מענים לילדים עם
קשיי למידה, בעיות רגשיות ובעיות התפתחות וכדומה.
ואת הפעילות הענפה שלו ביפן בנושא
JPAT
במהלך המפגש עם פרופסור הרה ואנשי צוותה הכרנו את ארגון ה-
תרפיה בבובות. מדובר בארגון מרכזי ביפן בתחום הטיפול בילדים ובני נוער, שחברים בו מורים, גננות, רופאים,
אחיות ופסיכולוגים קליניים. אחדים מחברי הארגון משמשים בתפקידים בכירים והם בעלי עמדות מפתח במוסדות
שונים, בממשלה, באוניברסיטאות, בבתי חולים, בבתי ספר, במרכזים להתפתחות הילד וברשויות מקומיות.
במהלך הפגישה הצגנו לצוות של הארגון את עקרונות ההתערבות של "חיבוקי" ואת דרכי הפעולה שלנו בארץ
בהתמודדות מול אירועי לחץ וטראומה שונים. נראה היה, כי יש עניין, אך התעוררו גם שאלות רבות באשר
להיתכנות המהלך ביפן, בעיקר בשל הבדלים במבנים הקיימים ביפן והקשורים לבעלי המקצוע הרלוונטיים
בתחום הטיפול והתרפיה.
שבטוקיו
Saitama
באוניברסיטת
JPTA
ב. השתתפות בכנס השנתי של ארגון ה-
מארגן אחת לשנה כנס שנתי מרכזי, בהשתתפות חברי הארגון. השנה, הכנס נערך בטוקיו והוקדש
JPTA
ארגון ה-
לטיפול במצבי לחץ בקרב ילדים ובני נוער על רקע האסון שאירע ביפן במהלך חודש מרס. בכנס השתתפו
רופאים, אחיות, מחנכים, גננות, אנשי אקדמיה ופסיכולוגים קליניים. במהלך הכנס שמענו דיווחים רבים
150-
כ
מצד אנשים שעובדים באזור האסון על מצבם של הילדים ובני הנוער, שחוו את הטראומה, ועל התערבויות שונות
הנעשות באזור. המשתתפים תיארו את שני האיומים המרכזיים: מצד אחד, אזור האסון של הצונאמי וההרס
הנורא הקיים בו, ומצד שני, האסון הגרעיני והפחד מפני השלכות הקרינה הקיימת באזור. באופן לא רשמי הם
שיתפו אותנו במלכודת שבין התרבות היפנית, המחייבת עסקים כרגיל ואיפוק לאומי לבין מצוקות אנושיות
כבדות, שעלולות להישאר ללא מענה.
נראה, כי העיקרון המרכזי של התכנית "תרפיה בחיבוקי", המפתח חוסן ומחזק את הילדים, עומד למעשה בניגוד
לתרבות האיפוק היפנית. שכן, הילדים, הלוקחים אחריות על הכלב העצוב "חיבוקי", נהיים פעילים יותר, יוצאים
מההלם ומההסתגרות, מתחזקים ומתגברים על מצוקותיהם, באמצעות העובדה שהם לוקחים אחריות על
הבובה ומשתפים אותה בפחדיהם.