38 / 66
עט השדה
2012
פברואר
38
) אשר עדיפה על פסיביות ועל חוסר אונים. התמודדות זו מעניקה לילד
active coping
להתמודדות פעילה (
"תדלוק" לתחושת הערך העצמי, כיוון שהיא מעבירה לו תחושה של בגרות ואחריות, תחושה שסומכים עליו.
יכולתו של הילד להזדהות עם דמויות משחק ולהשליך עליהן את רגשותיו, מאפשרת לו מתן ביטוי ופורקן
.)
Garbarino & al, 1992
לפחדיו ולדאגותיו מבלי לתייגו כ"פחדן" או כ"בעייתי" (
עידוד המשחק הספונטני של הילדים, המסייע להתמודד עם איומי המציאות: הכרה בתרומתם של המשחק,
.3
היצירה והלמידה לבריאות הנפש של הילד, מרחיבה את התודעה של המבוגרים לביטויי הפגיעה בפונקציות
התפתחות אלו ואת מקומם בליווי המרפא את הקושי של הילדים לשחק, ליצור וללמוד. בעקבות מצב של
אסון וסכנה, העולם החיצוני המקיף את הילד ואשר בזכותו אפשר היה לשחק "בכאילו" ולחוות פחדים, צרכים
ומשאלות, אינו בטוח יותר. הגבול שבין המציאות לבין הדמיון מיטשטש, הכול הופך לעיסה אחת מפחידה ולא
.
)Cohen, E. 2006(
מובנת, המונעת מהילד להיות פנוי למשחקים, בהתאם לגילו
תכנית ההתערבות "תרפיה בחיבוקי"
התכנית מכוונת להגביר את נוכחות המבוגרים, הנמצאים בקו הראשון עם הילדים ולחזק את הקשרים הטבעיים
של הילדים בשגרת התפתחותם. על ידי כך מתגברת תחושת המוגנות בקרב הילדים, החשופים למצבים
משבריים וטראומטיים. המטרה היא להעצים את הנוכחות ואת המעורבות של ההורים ואנשי החינוך בחיי הילדים,
כדי לחזק את חוסנם בעתות משבר וטראומה.
בעזרת תהליכי הדרכה, התכנית מסייעת לאיש החינוך ולהורה להתמקם במקומות שהנטייה הטבעית היא
לברוח מהם, בדיוק ברגעים שבהם נפגעת הנוכחות החיה של המבוגר. התכנית פועלת לגייס את המבוגרים
המגדלים הטבעיים: מחנכים, הורים ודמויות מגדלות אחרות, בתמיכה של אנשי מקצוע מתחומי החינוך ובריאות
הנפש, לתמוך בהתפתחותם של הילדים, המעוכבת בשל חשיפתם למצבי לחץ וטראומה. התכנית מתייחסת
לשלוש קבוצות של ילדים:
מהילדים): קבוצה זו מתאפיינת ברמת חוסן גבוהה וביכולת למשחק ספונטני תחת לווי מרגיע
70%-
(כ
1
קבוצה
אלה הם ילדים אשר כתוצאה מהמציאות החיצונית נמצאים במצבי מצוקה ולחץ,
של המבוגרים ובסביבה מוגנת.
נשמרת ועמה יכולת המשחק, שלא נפגעה. בעזרת דמויות ההתקשרות
background of safety
אך תחושת ה-
המגדלות - הורים ומטפלים, הילדים יכולים לעשות מעברים מהירים מהמשחק ב"חיבוקי" ובאובייקטים אחרים
לתפקוד רגיל במציאות. עבור קבוצה זו יש בשלב א' של התכנית יסוד מרפא.
הם
מהילדים): ילדים אלה מתאפיינים בפגיעה חלקית וזמנית ביכולת המשחק הספונטני שלהם.
25%-
(כ
2
קבוצה
נמצאים במקום לא בטוח, אך כזה שעדיין מאפשר תנועה ספונטנית עם עידוד ותמיכה של המבוגרים המגדלים.
בעזרת דמויות ההתקשרות המגדלות - הורים ומטפלים - הילדים יכולים לעשות מעברים מהירים מהמשחק
ב"חיבוקי" ובאובייקטים אחרים לתפקוד רגיל במציאות. כאשר נשמרת הנוכחות וההתעניינות הטבעית של
המבוגרים בעולמם של הילדים ובעזרת העידוד וההתעניינות של הגננת וההורים, הם יכולים לחזור לעצמם אט
אט ולהחלים מפצעיהם.
) משחק ריג'ידי
1( :
מהילדים): ילדים אלה מתאפיינים בשלושה דפוסי משחק מקובעים ובולטים
5%-
(כ
3
קבוצה
) הימנעות ממשחק. אנשי החינוך וההורים מכוונים ללמוד, שלא לאלץ
3( ;
) עיסוק תוקפני או הרסני
2( ;
ורפטטיבי
את הילד להגיע למקום שהוא לא נמצא בו ועם זאת, לקבל הכוונה כיצד להתמקם באזורי התפקוד והסקרנות
של הילד - באזורי החיים שלו.
לעתים, חיוני שלגננת תצטרף דמות חינוכית-טיפולית מיומנת (מטפלת באמנות), שמהווה חלק אינטגרלי מצוות
הגן. מטפלת זו מחלקת את זמנה בין תרפיה קבוצתית עם הילדים, שאותרו כבעלי צרכים מוגברים, לשעות עם
ההורים והגננת ומרחיבה את הכוח התרפויטי של סביבת הגדילה הטבעית. המטפלת מתמסרת לטיפול השלם
בילד ותומכת במבוגרים הסובבים אותו, היא מצטרפת לצוות הגן ומרחיבה את פעילות הגן באופן טבעי. לרשות
הגננת עומדת דמות משמעותית, עמה היא יכולה לחלוק את האחריות והעול המונחים על כתפיה. כאשר מזוהה
ילד, שהטיפול המשולב של הגננת עם המטפלת באמנות לא עזר לו, נכנס לתמונה פסיכולוג קליני, המטפל בילד
בצורה מערכתית, בגן ובבית.