Table of Contents Table of Contents
Next Page  23 / 66 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 23 / 66 Previous Page
Page Background

23

עט השדה

2012

פברואר

עם זאת, אסור להניח להיבטים חיוביים אלה להסיח את דעתנו מהבעיות של גישת "ניתוח גורמי סיכון." על אף

שהגישה הזאת אכן מעלה טענות חזקות ביחס למדעיות שלה, יש לגשת בזהירות אל העדויות שהיא מפיקה.

בדרך כלל, גישה זו אינה מתיימרת לנבא אילו יחידים עתידים להפוך לבעיה חברתית בעתיד, אך יש בה כדי לרמז

על יחס סיבתי ברמה הסטטיסטית. ממצאים מחקריים אלה נתונים לפרשנות מצערת. כך, למשל, סטפן סקוט

) גרף, המראה

DfES, 2003

(

Every Child Matters

) הציג בדוח הממשלתי הראשוני על התכנית

Stephen Scott

(

כיצד מחצית הילדים במחקרו, שנחשבו לאנטי-סוציאליים בגיל שמונה, ניתנים עדיין לאבחון כאנטי-סוציאליים

. ממצא זה שימש אחר כך כעדות ליחס הסיבתי, שבין התנהגות אנטי-סוציאלית בגיל צעיר לבין בעיות

17

בגיל

חברתיות עתידות. אולם, אותם נתונים עצמם יכולים גם להצביע על קיומן של מספר גדול של "תוצאות חיוביות

אחוז מבין הילדים לא סבלו מבעיות חברתיות בהמשך.

50-

שגויות", שהרי יותר מ

גם התשתית התיאורטית של "ניתוח גורמי סיכון" והאופן שבו גישה זו מבינה את הילדות ואת מסלול החיים,

כרוכים בכמה נקודות בעייתיות. נקודת המוצא של גישת "ניתוח גורמי סיכון" היא מערכת של הנחות יסוד לגבי

תפיסת הילדות כשלב התפתחותי, המוביל לתוצאות מאוחרות יותר כתוצאה מפרישתה של תכנית שנקבעה

) מכנים "הגישה הפסיכומטרית

Taylor-Gooby & Zinn, 2005

מראש. תפיסה זו כפופה למה שטיילור-גובי וזין (

האימפריציסטית." על פי גישה זו, הילדות נתפסת כמעט כנטולת הקשר, וההתפתחות כלינארית ומתוקננת.

על אף ש"ניתוח גורמי סיכון" הצליח לחמוק מהרכיבים הרדוקציוניסטיים היותר בוטים של גישה זו, הודות

להכרה מוגבלת בהקשר, הוא כמעט שאינו מושפע מהמורכבויות של מסלול החיים, שעמדו כבר מסוף שנות

). במקביל

Bronfenbrenner, 1979

במרכז הדיון של פרספקטיבות אקולוגיות על התפתחות אנושית (

70-

ה

להתפתחויות אלו, הופיעו גם גישות של תיאוריה חברתית ושל סוציולוגיה, לפיהן לא ניתן להבין את הילדות

) וכי מסלול החיים מושפע על ידי גורמים תרבותיים, כלכליים

Prout, 2000

באופן נפרד מההקשר החברתי שלה (

ופוליטיים ולא רק פסיכולוגיים.

לאור חולשות אלו, אין זה מפתיע שאנו טוענים, שגישת "ניתוח גורמי סיכון" אינה מצליחה להתמודד עם

הפרספקטיבות התיאורטיות המניעות את הפרקטיקה של העבודה הסוציאלית. "ניתוח גורמי סיכון" לא רק מניח

שקיים קונצנזוס ביחס ל"מהו" מסלול החיים של הילדות ומה ראוי שיהיה, אלא גם מניח מראש מה צריכה להיות

מטרת ההתערבות. תפיסה כזאת אינה לוקחת בחשבון את אי הבהירות הרווחת ביחס לערכים ולנורמות ואת

מורכבות התפתחותן של בעיות חברתיות.

בעיה נוספת, שממנה סובלות תכניות רבות, הפועלות על פי גישת "ניתוח גורמי סיכון," היא שהן מקדישות

). מרבית התכניות להפחתת

France & Utting, 2005

תשומת לב מוגבלת לפעילויות חיוביות יותר, כגון "הגנה" (

סיכונים מתמקדות בהיבטים שליליים של התנהגות, שיכולה להיות להם השפעה משמעותית לא רק על האופן

שבו ילדים ומשפחות חווים את ההתערבויות, אלא גם על אנשי מקצוע, שצריכים למצוא דרכים לעקוף את

). אחת הסכנות של גישות כאלה היא הסטיגמה שהן מטילות על

Ghate et al., 2008

ההתנהגויות השליליות (

קבוצות מטרה והעובדה, שהן יוצרות שירותים שאינם מושכים את המשתמש בהן.

התכנית האוסטרלית "נתיבים למניעה," שבה נדון בהמשך, היא גישה חלופית, המתבססת על תפיסה מעצימה

ועל גמישות כדרישות יסוד להתמודדות עם סיכון. התכנית מתמקדת בטיפוח הכוחות החיוביים של יחידים

ומשפחות, תוך שהיא גם מערבת את ההורים והילדים בתהליך. תכניות מניעה צריכות לסייע למשפחות להבין

Cabinet Office,

את הסיבות לקשייהן, להגביר את הלכידות המשפחתית ולפתח אסטרטגיות של התמודדות (

). גמישות מוגברת צריכה גם להתייחס להקשר ההתמודדויות של משפחות בחיי

2008b; Homel et al., 2006

היומיום שלהן. בעיות כמו עוני, חד-הוריות, הורות לבני-עשרה וסוגי הרשתות החברתיות העומדות (או לא

עומדות) לרשותן של משפחות – כל אלה עשויים להשפיע באופן משמעותי על רמות הגמישות של המשפחה

.)

Cabinet Office, 2008b

(

השפעת גישת "ניתוח גורמי סיכון" על הפרקטיקה של העבודה הסוציאלית

תכניות הפועלות על פי גישת "ניתוח גורמי סיכון" מסוגלות לערער את התפקידים המסורתיים של העבודה

הסוציאלית וליצור בלבול וחוסר ודאות ביחס לתחומי אחריות, במיוחד כאשר מדובר בשותפויות בין סוכנויות